רא"ה על ברכות· רבנו אהרן הלוי [הרא"ה] מברצלונה
דף כז.
פיסקא. תפלת המנחה עד הערב רבי יהודה אומר עד פלג המנחה אמר ליה רב חסדא לרבי יצחק התם קאמר רב כהנא כלומר בתפלת שחרית הלכה כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כותיה. פי' ולא הויא אלא עד ארבע שעות. הכא מאי. כלומר לענין זמן תפלת המנחה, אם הוא עד חשיכה או עד פלג המנחה דהיינו עד אחת עשרה שעות פחות רביע. אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי ואסיקנא השתא דלא איתמר הילכתא לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. פי' ומיהו בשאינו נוהג בבת אחת כשניהם, אבל כשהוא נוהג בבת אחת כשניהם שהוא מתפלל מנחה לאחר אחת עשרה שעות פחות רביע כרבנן, ומתפלל תפלת ערבית גם כן באותה שעה קודם חשיכה, והיינו כרבי יהודה דאילו לרבנן כל היכא דזמן תפלת המנחה ודאי לאו זמן תפלת ערבית22, בהא ודאי הוה ליה פושע דהני תרתי סתרן אהדדי ולא אפשר לתרוייהו ולא סגיא דליכא טעותא בחדא, והאי דנהיג בתרוייהו לקולא כלומר בבת אחת לא סגיא דלא פשע, והוה ליה כי ההיא דאמרינן בחולין [מג, ב] מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל רשע ופרישנא לה התם23 בתרתי דסתרן אהדדי, ואע"ג דבההיא דחולין אפילו בזה אחר זה אסור בתרתי דסתרן אהדדי התם בדאורייתא, אבל הכא בתפלה דרבנן בזה אחר זה מותר בבת אחת ודאי אסור דלא סגיא דלא פשע בחדא24.
אמר רבי יהושע בן לוי אסור לעבור כנגד המתפללים איני והא רב אמי ורב אסי עברי רב אמי ורב אסי חוץ לארבע אמות של תפלה [הוא דעברי]. פי' ומיהו דוקא לעבור בעלמא, אבל לישב כנגדן אסור כמלא עיניו דנראה כמשתחוה לו25.
אמר רב יהודה אמר רב לעולם אל יתפלל תלמיד26 לא כנגד רבו ולא אחורי רבו. פי' כנגד רבו נראה כמשוה עצמו לו27, ואחורי רבו לפי שמצערו שכשסיים תפלתו אינו יכול להיפטר ולפסוע שלש פסיעות מפני זה שלאחריו28. ותניא רבי אלעזר חסמא אומר המתפלל כנגד רבו והמתפלל אחורי רבו והנותן שלום לרבו. פי' כשאר בני אדם29. והמחזיר שלום לרבו. פי' כשאר בני אדם. והחולק על ישיבתו של רבו. פי' שמפרסם עצמו לחלוק עליו30. והאומר דבר שלא שמע מרבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל.