אור ברסלב

רא"ה על ברכות· רבנו אהרן הלוי [הרא"ה] מברצלונה

דף כו:

דף כו.

תנו רבנן טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל ערבית שתים של שבת. פי' דרבנן לא אטרחוה בכולן14. טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול. פי' דגברא בר חיובא הוא בכל הברכות בשבת ורבנן הוא דלא אטרחוה15 וכיון דעברה שבת חזר לדינו, ודוקא מנחה הוא דמשלים ולא של מוספין כדפרישנא לעיל. מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה. פי' דתפלה של אותה שעה קודמת ושל תשלומין מאוחרת לה. ואם הבדיל בשניה ולא בראשונה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו דמיבעי ליה לאקדומי חובת שעתיה ברישא וכיון דלא אבדיל בקמייתא ואבדיל בבתרייתא גלי דעתיה דהא בתרייתא היא חובת שעתיה הילכך בעי למיהדר צלויי אחריתי כדי לאקדומי חובת שעתיה ברישא ואי אבדיל בתרויהון אע"ג דלא מיבעי ליה לאיניש למעבד הכין לא מיחייב לאהדורי ואי נמי לא אבדיל בחדא מינייהו לא מהדרינן ליה דתניא טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים מחזירין אותו הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאמרה על הכוס. פי' ומיהו דוקא היכא דאיכוין בקמייתא לשם חובה, אבל בקמייתא לשם תשלומין לא מהניא ליה טעותיה דטעי בשניה דלא אבדיל דמשום הכי תיסק ליה קמייתא, דהא אי אידכר ואבדיל בשניה לא סלקא ליה קמייתא, והוא הדין השתא, וזה ברור16. ונמצא מחשבה פוסלת בתפלות לאיזו כונה מתפלל אותה.

איתמר רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תיקנום. פי' אברהם אבינו שחרית ויצחק אבינו מנחה ויעקב אבינו ערבית כדאיתא בגמרא, ולאו בנוסח זה קאמרינן אלא כלומר שהתפללו. רבי יהושע בן לוי אמר תפלות כנגד תמידים תיקנום תניא כותיה דרבי יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר היה הולך וקרב עד חצות רבי יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר הולך וקרב עד ארבע שעות ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב שהרי תמיד של בין הערבים הולך וקרב עד הערב רבי יהודה אומר עד פלג המנחה שהרי תמיד של בין הערבים הולך וקרב עד פלג המנחה. פי' דרבי יהודה ורבנן פליגי בתפלות ופליגי בקרבנות, ומשום פלוגתייהו בקרבנות איפליגו בתפלות דעיקר פלוגתייהו בקרבנות ומינה איפליגו בתפלות משום דנתקנו כנגדן17.

[רי"ף יח, ב]
ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע. פי' דאינה קבע, כלומר דהיא רשות. שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבעוד יום היו קרבין והולכין כל הלילה. פי' ופעמים דנתאכלו מבעוד יום וליכא קרבן בלילה כלל18, ותפלת ערבית שהיא כנגדן היא רשות ואינה קבועה כשם שקרבן זה אינו קבוע. ומפני מה אמרו של מוספין כל היום שהרי קרבן מוסף היה קרב והולך כל היום כולו רבי יהודה אומר עד שבע שעות שהרי מוספין קרבין עד שבע שעות. איזו היא מנחה גדולה. פי' זמנה הגדול של מנחה והתחלתו. משש שעות ומחצה ולמעלה. ואיזו היא מנחה קטנה. כלומר זמנה הקטן והסמוך, שמכאן ואילך יש לו להיזהר בתפלת המנחה ואין [לו] לעשות שום דבר שראוי לו לימשך אחריו הרבה עד שיתפלל, כדאיתא בשבת [ט, ב]19. מתשע שעות ומחצה ולמעלה. פי' וזמן זה זמן הקרבת התמיד. והראשון, דהיינו משש שעות ומחצה, זמן שחיטתו [בערב פסח שחל להיות בשבת]20 כדאיתא בפסח שני [נח, א].

פלג מנחה אחרונה אחת עשרה שעות פחות רביע. פי' דמנחה אחרונה הוא מתשע שעות ומחצה ולמעלה, ונשארו לתשלום היום שתי שעות ומחצה וחציין שעה ורביע, ואם תוסיף זה על תשע שעות ומחצה יהיו אחת עשרה שעות פחות רביע, והיינו מעט קודם שקיעת החמה שמשקיעת החמה ועד חשיכה ממש שעה אחת וחומש שעה כדכתיבנא בבמה מדליקין [לד, ב] בסייעתא דשמיא21, ועד כאן הוא זמן תפלת המנחה לרבי יהודה, נמצא לרבי יהודה שעד קודם שקיעת החמה זמן תפלת המנחה ולא עוד.

איבעיא להו לרבי יהודה. פי' בהא דאמר דתפלת השחר עד ארבע שעות. עד ועד בכלל או עד ולא עד בכלל. פי' ונמצא תפלת השחר עד שלש שעות ולא עוד. ומסקנא דעד ועד בכלל. פי' ונמצא זמנה כל ארבע שעות. ודיקא נמי דקתני פי' בעדויות [ו, א] העיד רבי יהודא בן בבא על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות שמע מינה. פי' דשעה רביעית עצמה בה היה קרב, ומינה לתפלה. אמר רב כהנא הלכה כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כותיה. פי' [ב]עדויות.

תוכן העניינים

רא"ה על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה