רא"ה על ברכות· רבנו אהרן הלוי [הרא"ה] מברצלונה
דף יג:
תנו רבנן שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד עד כאן צריכה כונת הלב דברי רבי מאיר אמר רבא הלכה כרבי מאיר. תניא ספקוס בן יוסף אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו אמר רב אחא בר יעקב ובדל"ת אמר רב אשי ובלבד שלא יחטוף בחית. ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי חייא בר אבא חזייה כלומר רבי חייא בר אבא לר' ירמיה דהוה קא מאריך טובא כלומר באחד אמר ליה למה לך כולי האי אמר ליה ואלא עד כמה אמר ליה כדי שתמליכהו על השמים ועל הארץ ועל ארבע רוחות העולם. פי' בחי"ת ימליכהו על השמים ועל הארץ16 [ובדל"ת] (ו)על ד' רוחות העולם כלומר כי הוא יתעלה המשגיח ממכון שבתו על כל בריותיו17.
[רי"ף ז, ב]
אמר רב נתן בר מר עוקבא אמר רב יהודה [עד] על לבבך בעמידה פירוש שאם היה מהלך והתחיל בקרית שמע צריך שיעמוד עד על לבבך ואחר כך יהלך ומפורש בירושלמי רב הונא ורב יוסי בר אידי בשם שמואל צריך לקבל עול מלכות שמים מעומד מה אם היה יושב עומד, פי' בתמיהה כלומר הא ודאי לא, אלא שאם היה מהלך עומד ורבי יוחנן אמר כל הפרשה כולה בעמידה. כתב רבינו ז"ל ולית הילכתא לא כרב נתן ולא כרבי יוחנן דקיימא לן כרבי מאיר דלא צריך כונה אלא פסוק ראשון בלבד וכבר ראינו מי שדחה דברי רבי יוחנן דאמר כל הפרשה כולה בעמידה מדפסק רבא הלכה כרבי מאיר ופסק כרב נתן דאמר עד על לבבך בעמידה והדין פיסקא לאו מעליא הוא דכי היכי דדחו דברי רבא דברי רבי יוחנן הכי נמי דחו דברי רב נתן.
אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב אמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ונאנס בשינה יצא. פי' בקרית שמע של ערבית18, ויצא ידי קרית שמע, ואע"ג דאכתי בעי לאדכורי יציאת מצרים, אפשר דיציאת מצרים בלילה דרבנן היא אע"ג דאסמכוה אקרא19, ולא עדיפא ליה משאר קרית שמע דקאמר רב נחמן לעבדיה דלא ליצעריה אלא בפסוקא קמא20.
ומיהא איכא למישמע דהלכה פסוק ראשון דהא רב נחמן עבד בה עובדא21 דאמרינן אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה בפסוקא קמא צערן, כלומר שלא תניחני לישן עד שאקרא פסוק ראשון טפי לא תצערן. פי' ואי משום תפלה, דאע"ג דרבנן היא22 הויא לה ודאי מילתא דעדיפא, הא קיימא לן ודאי תפלת ערבית רשות23.
פי' ובגמרא אמרינן תנו רבנן שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד זו היא קרית שמע של רבי יהודה הנשיא. פי' שהיתה תורתו אומנותו ולא היה רוצה להפסיק ולהתבטל לקרותה כולה, פי' ביום24, כיון דמדאורייתא ליתא חובה אלא בפסוק ראשון25.
ובגמרא מספקא לן אם חוזר וגומרה לאחר שעמד מבית המדרש או לא, ואמרינן דרבי שמעון ברבי אמר חוזר וגומרה, ואפילו הכי מהדר רבי בבי מדרשא אשמעתא דאית בה ענין דיציאת מצרים משום דהזכרת יציאת מצרים ביום ודאי דאורייתא כדאיתא בגמרא [כא, א] ואף על גב דאפשר ליה כולי יומא מכל מקום כיון דקבעוה בקרית שמע הוה ניחא ליה למימרא בקרית שמע וסמוך26.
פי' והא דאמרינן חוזר וגומרה פי' חוזר וגומרה בברכות, דכיון דחוזר וגומרה ודאי מסתמא בברכות הוא27, דאף על גב דנפק רבי ידי חובתיה דקריאת שמע דאוריתא חוזר ואומרה בברכות והוי קרית שמע גופיה וברכות דרבנן, [ו]שמע מינה דאף על גב דנפיק איניש ידי קרית שמע דאוריתא אפשר ליה למיקרי קרית שמע בברכותיה בתר הכי28, הילכך אנן דקרינן בצפרא רבונו של עולם ואמרינן ביה ומיחדים את שמך פעמים באהבה ואומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד מקמי דניקרי קרית שמע בברכות ונפקינן בה ידי קרית שמע דאוריתא אפילו הכי קרינן בתר הכי שמע דרבנן בברכות דרבנן29, ואפשר לן דהא רבינו הקדוש הוה עביד הכי, מיהו לא מיחוור שפיר דאילו רבינו משום דוחקא דגירסיה הוה עביד הכי ומשום דתורתו אומנותו, וטפי (בטפי) עדיף לציבורא למימרא ברכות דקרית שמע אקרית שמע דאורייתא, הילכך הכי מיבעי לן למימר ומיחדים את שמך פעמים באהבה ואומרים ה' אלהינו ה' אחד, וכן קיבלתי מפי מורי רבנו ז"ל30.
פי' והשתא שמעינן דאף על גב דקרא איניש קרית שמע דאוריתא בלא ברכות אפשר לו לחזור ולקרות קרית שמע בברכות, אף על גב דהשתא ליכא קרית שמע דאורייתא כלל, ודוגמא לזו איכא למידן מינה דאפשר למיקרי ברכות דרבנן אקרית שמע דערבית מקמי זמנה אף על גב דליכא קרית שמע דאורייתא31, ואהא איכא למימר דסמכו למקרי קרית שמע בברכות מקמי צאת הכוכבים32 דרבנן שריוה משום דוחקא דציבורא, וכיון דשקעה חמה33 ומטא זמן תפלת ערבית כדאיתא לקמן בתפלת השחר [כז, ב] שרו ליה רבנן למיקרי ברכות דקרית שמע דרבנן בהדי קרית שמע, ולמיסמך גאולה דברכות דרבנן בהדי צלותא ולצלויי ציבורא צלותא בהדדי דלא ליצלו ביחיד34. ולפי זה ראוי אחר כך לכל אדם קודם שיאכל בלילה וכן קודם שיישן35 לקרות קרית שמע כולו36 ולקרות פרשת ציצית להזכיר יציאת מצרים בלילה37, ואפשר לדון דבפסוק ראשון סאגי ליה דאידך דרבנן הוא וכבר נפיק ידי חובתיה דרבנן בההוא קרית שמע דאמר בהדי ברכות38, ומכל מקום (פסוק מיהת חובה) למי שנוהג בזה39 הרי פסוק ראשון חובה, ואפילו לתלמיד חכם דאמרינן לעיל [ה, א] דלא צריך40 אלא פסוקי דרחמי. אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבא אבוך היכי עביד אמר ליה בפסוקא קמא מצער נפשיה מכאן ואילך לא מצער נפשיה.
אמר רב יוסף פרקדן לא יקרא קרית שמע. פי' פוריא קיד או פוריא קדל כלומר פניו למטה או ערפו למטה ופניו למעלה ושניהם בכלל פרקדן41 ושניהם קשים להרהור42. מיקרא הוא דלא ליקרי הא מיגנא שפיר דמי והא רבי יהושע בן לוי לייט מאן דגני אפרקיד מיגנא כי מצלי פורתא שפיר דמי. פי' לישן כשמוטה מעט על צדו מותר. מיקרי אף על גב דמצלי אסור. פי' לקרות קרית שמע אע"פ שמוטה קצת אסור דלענין קרית שמע חשו יותר להרהור43. והא דרבי יוחנן דמצלי וקרי שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה. כלומר ולא אפשר ליה.