ראה מעשה· רבי רפאל אוחנא
סימן י"א · ועיין למרן ז"ל ביו"ד סי' רמ"ד וז"ל:
[א] מצות עשה לקום מפני כל חכם אפי' אינו זקן אלא יניק וחכים, ואפי' אינו רבו [רק שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו], וכן מצוה לקום מפני שיבה, דהיינו בן שבעים שנה, אפי' הוא עם הארץ, ובלבד שלא יהיה רשע
[ב] מאימתי חייב לקום מפניהם, משיגיעו לתוך ארבע אמותיו, עד שיעברו מכנגד פניו, ורכוב כמהלך דמי.
[ג] אסור להעצים עיניו ממנו קודם שיגיע לתוך ארבע אמותיו, כדי שלא יצטרך לקום מפניו כשיגיע לתוך ארבע אמותיו.
[ד] אין עומדים מפניהם, לא בבית הכסא, ולא בבית המרחץ, דכתיב 'תקום והדרת', קימה שיש בה הדור. ודווקא בית הפנימי של בית המרחץ, אבל בבית החיצון עומדים. והש"ך כתב, משמע אפי' בבית האמצעי של בית המרחץ עומדים, כיון שיש שם שאלת שלום, וכמ"ש באורח חיים סי' פ"ח.
[ה] אין בעלי אומניות חייבים לקום לפני ת"ח בשעה שעוסקים במלאכתם, ואם הוא עוסק במלאכת אחרים ורוצה להחמיר על עצמו לעמוד מפניו, אינו רשאי.
[ו] אפי' חכם שהוא ילד, עומד לפני הזקן המופלג בזקנה, ואינו חייב לעמוד מלא קומתו אלא כדי להדרו. ואפי' זקן גוי חייב לכבדו בדברים, ונותנים לו יד לסומכו.
[ז] ביחד חכם שמופלג בחכמה והוא בחור, וזקן שמופלג בזקנה והוא חכם קצת בישיבה של דין או של תורה, הולכין אחר החכמה, להושיב החכם בחור בראש, ולדבר תחילה. ובמסיבה של משתה או של נישואין, הולכין אחר הזקנה, להושיבו בראש. ואם החכם מופלג בחכמה והזקן אינו מופלג בזקנה, בכל מקום הולכין אחר החכמה. ואם הזקן מופלג בזקנה, והחכם אינו מופלג בחכמה, בכל מקום הולכין אחר הזקנה, הואיל והוא חכם קצת. ואם אין שום אחד מהם מופלג, לא זה בחכמה ולא זה בזקנה, הזקן קודם בכל מקום [והוא שיהיה ג"כ חכם קצת, ומיירי נמי שהבחור חכם ממנו, דאם לא כן פשיטא, כ"כ מהרש"ל ופרישה באה"ט].