אור ברסלב
ראב"ד על ספרא שמיני › פרק יב

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

שמיני · פרק יב

פרשה י

פסקה א

וכל השרץ השורץ על הארץ להוציא את היתושין שבכליסין כלומר שהן מותרין דלאו שורץ על הארץ נינהו ומוקים לה בחולין (סז:) דאיתלע פירא לאחר תלישה דקיימא לן כשמואל דאמ' קשות שהתליע באביה אסורה: לא יאכל לחייב המאכיל את הקטן כאוכל הוא עצמו:

פסקה ב

שלשולין אותם התולעי' הארוכים שיוצאין מן הארץ שאין להם לא יד ולא רגל. חפושית הוא השרץ השחור הנקרא אישקרבאנ"ו בלע"ז: נדל שמו סינטופיא: ואת הדומה לדומה שיש מינין שאין הולכין על גחון ממש אלא שהם מתגלגלין על מעיהן כעין נחש והשלשולין והעקרב והחיפושית הולכים על ארבע רגלים ארוכים וחזקים והחיפושית יש לה יותר מארבעה אלא שהעליונים אין משמשין להם כל כך ויש מינין אחרים דומין להן אלא שאין רגליהם כל כך ניכרין וכן נדל יש מינין שהן מרבים רגלים קרובים לנדל ויש אחרים מועטים ורחוקים מהם אבל מ"מ יש להם יותר מארבעה ומשום הכי תנא את הדומה ואת הדומה לדומה. בכל השרץ השורץ להביא את התולעים שבעיקרי זתים פירוש שהתליע הפרי בעוד שהוא בעיקרו והיינו התליע באביה שאמרנו. לא תאכלום יכול יאכילום לקטנים דברים פשוטים הם:

פסקה ג

אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ להביא את שפירשו לארץ וחזרו פי' אפי' נוצרו בתוך הפרי אחר תלישה כיון שיצאו ממנו ונפלו לארץ אעפ"י שחזרו לתוכו כבר נאסרו דשורץ על הארץ קרינא בהו. ובמס' חולין [סז:] איבעיא לן פירשה מתה ובעיי אחריני ולא איפשיטו ולחומרא: אם אתם מיטמאין סופכם ליטמא בם כלומ' אם אתם אוכלים אותם סוף שתהיו טמאים בשבילם והבורא שהוא קדוש וטהור גועל בכם שהוא נקרא טהור ואתם טמאים: וי"מ אם אתם מיטמאין מעט סופכם ליטמא הרבה בהן והכי איתא ביומא פ' אמר להם הממונה [לט.] וכן בכל העברות שבתורה שעבירה גוררת עבירה אפי' מעבירה לעבירה אחרת כל שכן באותו החטא עצמו:

פסקה ה

זאת תורת הבהמה והעוף כולא שמעת' מיפרש' בפ' ב' דחולין:

פסקה ו

ולכל הנפש השורצת להביא את החגבים ולמה בא להבדיל כלומר בשלמא תורת הבהמה והעוף לכדאמרן. לת"ק כדאית ליה ולר' אלעזר כדאית ליה אבל אלו למה נכתבו כאן לא נכתבו אלא להבדלה בלבד שחייב אדם להכיר אותם ולהבדיל בין הטמאים והטהורים שלא לשנות בפיו בלבד אלא שידע ויכיר איזה טמא ואיזה טהור וכל זה כדי שלא יטעה במעשיהם שלא יתיר האסור ושלא יאסור המותר:

פסקה ז

בין טמאה לך לטהורה לך בסיפא מפרש לה ומאי ניהו בין שנשחט רובו של סימן לשנשחט חציו:

פסקה ח

וכן בין טריפה כשרה לטרפה פסולה פי' טרפה כשרה מוכה היא בגופה אלא שהיא כשרה כגון נקובת הגרגרת נפחתה הגולגולת ולא ניקב קרום של מוח וכיוצא בהן ששנו חכמים כשרות בבהמה ובעוף: אחרים אמרו ליתן אזהרה לחיה פי' לחיה טמאה אעפ"י שחיה בכלל בהמה לסימנין בא הכתוב לפרט בה לאו מיוחד לאכילתה:

@99חסלת פרשת שרצים

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה