אור ברסלב
ראב"ד על ספרא קדושים › פרשה ד

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

קדושים · פרשה ד

פרק ח

פסקה א

אל בני ישראל תאמר וכו' ואל בני ישראל תדבר וכו' ר' יוסי אומר דברה תורה בלשונות הרבה וכולן צריכים לידרש פי' צריכין לידרש לפי עניינם שאעפ"י שכולם נאמרו לישראל אנו מרבים בהם העבדים והגרים והנשים ויש מקומות שמרבים בהם אף הגוים אם כן למה נאמר איש איש. כלומר מאחר שאפילו נשים פנויות נתרבו על העריות מבישראל למה [נאמר] איש איש כלומר מהבא עוד לרבות איש איש. להביא הגוים וכו' פי' דיני האומות אינן אלא סייף דכתיב דמו ישפך:

פסקה ג

אשר יתן מזרעו לא שיתן מזרעו מכך וכך שמעתי בפירושו כלומר שלא הזהיר על שכבת זרעו שלא יתננו למולך אלא על זרעו והוא בנים או בנות ומכך וכך כנוי הוא. ונלמוד אותו מן האזהרה שנאמר בו להעביר למולך את שאיפשר בו לעבור: אשר יתן מזרעו למולך מה ת"ל מזרעך לא תתן להעביר למולך כלומר למה נאמר להעביר בעונש מה שלא נאמר באזהרה ומה בא ללמדנו בהעברה זו. שיכול אפי' מסר ולא העביר יהא חייב וכו':

פסקה ה

והכרתי אותו אם לא התרו בו ואין בו מיתת ב"ד אעפ"י כן יש בו כרת:

פסקה ח

מלמד שמטמא את המקדש ומחלל את השם ומסלק השכינה ומפיל וכו' פירוש שמחלל את השם כבר נאמרו עליו כל העונשין הללו בכמה מקומות שהוא מסלק השכינה ומפיל את שונאי ישראל בחרב:

פסקה יג

ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו לפי שכולם מחפין עליו וזה העונש של בני משפחה לא נאמר אלא על המזיד והמותרה ואין ב"ד רוצין ליזקק לדונו ולהמיתו לפיכך בני משפחתו נענשין לפי שכולם מחפין עליו: ומאיימין עליהם שלא לדונו:

פסקה טו

והכרתי אותו ואת כל הזונים אחריו לזנות אחרי המולך לרבות שאר ע"ז בכרת פי' אם אינו ענין למולך תנהו ענין בשאר ע"ז וקסברי מגדף לא היינו עובד ע"ז הלכך בע"ז נפקא לן מהכא: פ"א לרבו' שאר ע"ז בכרת אעפ"י שהיא שלא כדרכה כדאיתא בסנהדרין פ"ד מיתות דאקשינן התם ולמאן דאמר מולך ע"ז היא כרת במולך למה לי ואמרינן למעביר בנו שלא כדרכה: מקרב עמם ועמם שלום פי' כשאין בידם למחות:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה