ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
קדושים · פרשה א
פסקה א
דבר אל כל עדת בני ישראל מלמד שפרשה זו נאמרה להם בהקהל פי' לא כדרך שאר פרשיות שהיה אהרן נכנס תחלה ואח"כ זקנים ואאיכ ישראל אלא כולם שמעו אותה בבת אחת מפני שרוב גופי תורה תלויים בה. וא"ת הרי פרשת החדש הזה נאמר בה דברו אל כל עדת ופרשת ויקהל נאמר בה ג"כ אל כל עדת בני ישראל אעפ"י שאין רוב גופי תורה תלויין בה: התם לפי שהדבר היה צורך לכל ישראל באותה שעה עצמה פרשת החדש דברו אל כל עדת בני ישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות צורך שעה היתה להם וכן פרשת ויקהל צורך שעה היתה להם וכן קחו מאתכם תרומה מיד. אבל שאר המצות שלא היה בהם צורך השעה לא נאמרה בהקהל אלא זו בלבד מפני שיש בה מצות הרבה ורוב עונשין של שלשים ושש כריתות: אבא שאול אומר פמליא של מלך מה עליה להיות מחכה למלך. פי' החיל של מלך מה עליו לעשות להיות מחכה למלך אי זו דרך ילך ועל אי זו עיר ילחם ואם ואם יקרא עליה לשלום או למלחמה כך ישראל הם פמליא של הב"ה מה עליהם לעשות אלא שישמעו את דבריו וילכו למקום אשר יצוה עליהם ואת הדרך ילכו בה ולא יפרדו ממנו. ואם ילכו עמו צריכים שיהיו קדושים כמו שהמחנה שלו קדוש:
פסקה יא
עצבים על שם שנעשים פרקים פרקים מלשון אין מעצבין את הקטן ומפרש בגמרא בחומה שדרה דמחזי כבונה ובספר איוב ידיך עצבוני ויעשוני: וגם הוא מתפרש על דרך המשנה: גילולין על שם שהם מגועלין. שקוצים על שם שהן משוקצים אומר אני על שם המקרה שיקרה להם הם נקראי' בשני השמות הללו ולא על שם איסורן. ולפי שהם נעשים פעמים של אבן ופעמים של עץ ופעמים של מתכת ואותם של עץ הן נרקבין לכך נקראו תרפים. של אבן בעת הגשמים ונראין כמגועלים ונמאסין לרואיהם. של מתכת מעלין חלודה ומשתחרים ונמאסים. אשרים על שם שמתאשרין מאחרים. נראה לי שהוא מלשון אשרו חמוץ שהוא כמו ישרו חמוץ. וכן האשרים הללו אם נופלין אינם עומדים מאליהם עד שיתיישרו מאחרים.