ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
ויקרא דבורא דנדבה · פרשה ו
פסקה א
ואם מן העוף עולה קרבנו עוף עולה ואין העוף זבח שלמים. עולה קרא יתירא דהא בעולה קיימינן והוה ליה למימר ואם מן העוף קרבנו:
מה עולה שלא כשרה בבהמה לבא זכרים כנקבות כשרה לבא מן העוף שלמים שכשרו לבא נקבות כזכרים וכו' דברי ר' שמעון.
פסקה ב
אמר ר' יהודה מה אם נקבות שבבהמה שלא כשרו לבא עולות כשרו לבא שלמים נקבות שבעוף שכשרו וכו' מאי איכא בין ר' יהודה לר' שמעון זה הדין שאתה דן שהוא לזכר שבעופות שיקרב שלמים דהא מעולת בהמה קא אמרת ודיו לבא מן הדין להיות כנדון מה עולת בהמה זכר ולא נקבות אף שלמי עוף זכר ולא נקבה:
אלא יכול אני לדון שאף נקבות יקרבו שלמים דנקבות דעוף מנקבות דעוף דיינינן אלא שהכתוב מיעט כל העופות משלמים:
פסקה ד
אמר ר' שמעון ומה אם המוקדשין שהמום פוסל בהם אין אתנן ומחיר חל עליהם דכתיב וכל נדר פרט למוקדשין שהם נדורים ועומדים. והכי איתא בתמורה בפרק כל האסורין [ל:]:
ואפילו קדשים קלים שהם ממונו לר' יוסי הגלילי ממעטינן והא דר' שמעון אגב גררא דעופות איירא. אי נמי דדרשינן ביה מן העוף פרט לאתנן ומחיר: