ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
בהר · פרק ט
פסקה א
ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל ר' יוסי הגלילי אומר באלה לשחרור ובכל אדם לשעבוד ר' עקיבא אומר וכו' פי' באלה הם קרובים וקאמר רחמנא אם אינו נגאל בקרובים אלא בשאר כל אדם כדכתיב לעיל ונגאל ביד כל אדם ויצא ביובל כלומר יהא משועבד לגואל עד היובל אלמא גאולת כל אדם לשעבוד הוא לו. ור' עקיבא דאמר גאולת קרובים לשעבוד ושל כל אדם לשיחרור לאו מהכא נפיק ליה אלא מההוא דכתיב או דודו או בן דודו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל הרי כאן שתי גאולות גאולת קרובים וגאולת כל אדם וכיון דמיעט רחמנא באלה מסתברא שדינן מיעוטא אשאר כל אדם דגאולתן לשחרור דאי אמרת גאולת קרובים לשיחרור הדר אזיל ומזבן נפשיה אבל בשאר כל אדם מימר אמר אי מזביננא נפשאי תו לא פרקי לי. ואי לאו באלה הוה אמינא כולהו לשיחרור דומיא דגאולת עצמו. והא דקאמר ר' עקיבא באלה לשעבוד לאו פשטיה דקרא קא מתרץ דבהכי לא מתרץ קרא אלא לישנא דר' יוסי הגלילי נקט איידי דקאמר איהו באלה לשיחרור אמר איהו נמי באלה לשעבוד. מיהו לאו על אלה דקרא קאמר דהא באלה דקרא שיחרור הוא מר מוקים ליה בקרובים ומר מוקים ליה בכל אדם:
פסקה ב
יכול יגלום עליו פי' יטעה אותו:
פסקה ג
או אינו אומר אלא בגוי שאינו תחת ידך שאינו יכול לאנסו ממנו אבל בגוי שהוא תחת יד ישראל ימשכנו ויצא בלא שום השבון שגזל הגוי אינו גזל. כשהוא אומר ויצא בשנת היובל וכו' הרי לדעת ר' שמעון כיון דהאי ויצא בשנת היובל מתחת יד גוי קאמר ולא מתחת יד הגואל מצי למימר דכולן לשחרור. ובאלה למעוטי שאינו יוצא בשש והכי איתא בקידושין [טז.]:
פסקה ה
מה פסל אם עשיתו פסלתו אף מצבה אם עשיתה פסלה: נראה לי מכאן שנו חכמים אבן שעשאה מתחלה לבימוס הרי זו אסורה. בימוס זהו מושב עבודה זרה וכן מצבה שמניחין עליה דורין לע"ז נקרא בימוס ובימוס אבן אחת היא ומזבח אבנים הרבה להקטיר עליו ואעפ"י שהבימוס אינו אלא מושב ע"ז דינו כדין ע"ז עצמה מה ע"ז עצמה נאסרת בעשייתה מיד כדתני [ע"א נא:] ע"ז של נכרי אסורה מיד אף הבימוס נאסר מיד שאין דינו כדין משמשין אלא כע"ז ובימוס היינו מצבה וקא דריש ליה מקרא במס' ע"ז דכתי' פסילי אלהיהם כיון שפסלו נעשה אלוה. והריני מקיש מצבה לפסל לענין לא תעשו. ופסל למצבה נמי לענין איסור בל תקימו דסמיך לא תקימו למצבה ולא תעשו לפסל: ולמ"ד ע"ז של ישראל אסורה מיד במס' ע"ז מארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' כיון שעשאו נעשה תועבה. לא תקימו זה המרקילוס אשר ע"ג הדרכים לכם קא דריש כלומר אפי' המרקוליס שאינו אלא מרגמת אבנים לא תקימו אותו משום דארחיה לשוי על פרשת דרכים משום הכי קאמר לא תקימו: רבן גמליאל אומר אלו החמנים שבראשי הגגות שהם עומדים שבמקום רואים ומשום הכי אמר קרא לכם: ע"כ פרשה