אור ברסלב
ראב"ד על ספרא אמור › פרשה י

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

אמור · פרשה י

פרק יא

פסקה ד

ר' יהודה אומר אם התחיל בה עד שלא הביאה שליש פי' לקצור את השדה לבהמה קוצר ומאכיל לבהמה ולחיה ולעופות. פי' אף לאחר שהביאה שליש ופטור מלקט שכחה ופיאה פירוש דבקצירה תלנהו רחמנא דכתיב ובקוצרכם את קציר ארצכם וכו' וקצירה דשחת לאו קצירה היא. וחייב במעשרות פי' אם נמלך לאחר קצירה ואכל ממנה לאחר שהביאה שליש חייב במעשרות דמעשר לאו בקצירה תלייא מילתא אלא כתב ואת זרע כדכתי' עשר תעשר את כל תבואת זרעך תבואה שזורעין אותה ומצמחת והיינו משהביאה שליש שהיא ראויה לזריעה. אבל אם התחיל בה לאחר שהביאה שליש אסור דקצירה היא וחייב בה בלקט שכחה ופיאה וכל שכן במעשרות. ר' שמעון אומר אף יקצור ויאכיל לבהמה ולחיה ולעופות וכו' אף משהביאה שליש קסבר כל לשחת לאו קצירה היא ופי' לשחת כל תבואה שלא נגמרה וקוצרה נקראת שחת ואפילו אם קוצרה לאדם והכי מוכח במנחות [עא.]: מיהו הכא אינו רשאי לאכול ממנה אדם עד שיביאו עומר ואעפ"י שאינו קציר מידי דהוה אבית שלחין ובית עמקים שאעפ"י שמותר לקצור מהם לפני העומר אסור לאכלם דהא מ"מ לחם נינהו:

פסקה ה

שלשה שמות יש לו עומר שבלים ועומר תנופה פי' זה לא נקרא אלא עומר ובלשון עומר יש שלש משמעות. כי עומר השבלים נקרא עומר דכתיב ושכחת עומר בשדה. וכתיב גם בין העמרים תלקט. וזה עצמו נקרא עומר התנופה ועומר שמו על שם המדה כדכתיב וימדו בעומר. וכתיב עומר לגולגולת. וכתיב והעומר עשירית האיפה הוא. לרצונכם ואין כופין הצבור על כרחם עד שיאמר רוצה אני. וכבר פירשתי למעלה בזה הסדר:

פסקה ח

אבל יכפיל שמנו שיהא נבלל עם הסלת. ת"ל ונסכה יין רביעית ההין כל נסכיו יהיו רביעית ההין אף שמן רביעית והכי איתא במנחות פרק שתי מדות [פט:]:

פסקה י

מה שם הבאת העומר דכתיב מיום הביאכם את עומר התנופה. ר' יהודה אומר חכמים היו עושין פירוש אם קודם קצירת העומר היו עושין היו עוקרין את התבואה שלא על ידי קצירה וטוחנין אותה או עושין ממנה קליות ויש מהן שהיו ממתינין מלקצור שיקצרו את העומר ולאחר קצירת העומר היו באין וקוצרין וטוחנין או עושין קליות כדי שימצאו לאחר הקרבת העומר ויאכלו מיד. דר' מאיר סבר גזרינן דילמא אתי למיכל מיניה קודם הקרבת העומר הילכך כשעושין מהם קמח וקלי שלא כרצון חכמים היו עושין: ור' יהודה סבר לא גזרינן מאי טעמא דהא בדילי מיניה כולי שתא: והכי איתא במנחות ובפסחים אמר ר' יהודה והלא מן התורה הוא אסור שנאמר עד עצם היום הזה קסבר עד ועד בכלל וכתיב עד הביאכם את קרבן אלהיכם. קשו קראי אהדדי אלא לא קשיא כאן שבית המקדש קיים. עד הביאכם בזמן שאין בית המקדש קיים עד עצם ועצם בכלל:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה