אור ברסלב
ראב"ד על ספרא אחרי מות › פרשה ה

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

אחרי מות · פרשה ה

פרק ו

פסקה ג

וכבס בגדיו ורחץ בשרו יכול גזרת מלך פי' גזרת מלך היא ולא מפני הטומאה שאין לה טומאה כל עיקר. ת"ל ואחר יבא אל המחנה ונאמר בפרה אדומה ואחר יבא אל המחנה וכו' והתם בהדיא כתיב וטמא הכהן עד הערב:

פסקה ד

ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם וכו' והשורף אותם יכבס בגדיו וכו' מה ת"ל חטאת ב' פעמים שיכול אין לי מטמאין בגדים ונשרפין בבית הדשן אלא אלו בלבד מנין לרבות פר העלם דבר של צבור פי' אין לי מטמאין בגדים ונשרפין בבית הדשן אלא אלו של יום הכפורים בלבד מנין לרבות פר העלם דבר ופר כהן משיח שהן נשרפין בבית הדשן כדכתי' בהו בהדיא בפר כהן משיח כתי' אל שפך הדשן ישרף וכתי' בפר העלם דבר של צבור ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון ומנין שהשורף מטמא בגדים ת"ל חטאת חטאת. ומשום הכי איצטריך לאדכורי הכא ונשרפין בבית הדשן לפי שאין מטמאין בגדים אלא אותם שהן נשרפין כמצותן בבית הדשן כדאיתא בסמוך:

פסקה ה

יובא אל מחוץ למחנה להלן אתה נותן להם שלש מחנות וכאן מחנה פי' בתמיה' כלומר מאי קאמר אטו במחנה אחת סגיא להו. והלא בפר כהן משיח ובפר העלם דבר של צבור אתה נותן לו חוץ לשלש מחנות והיאך אתה נותן (לא) לו [אלא] מתנה אחת והלא בבנין אב הם למדין זה מזה או מחטאת חטאת לר' יהודה או מאשר הובא את דמם לר' שמעון: אלא ודאי הנך נמי חוץ לשלש מחנות נשרפין כי היכי דילפי' מהדדי ולמה הוצרך לכתוב בו חוץ למחנה כלל ללמד עליו ועל כל חביריו שכיון שיצאו חוץ למחנה אחת מיד מטמאין בגדים:

פסקה ז

נאמר להלן בפר כהן משוח עור ובשר ופרש ונאמר כאן עור ובשר ופרש מה להלן על ידי נתוח פי' דיליף ראשו וכרעיו ראשו וכרעיו מעולה וכו' כדאיתא במסכת יומא פרק שני שעירי [סז.]:

פסקה ח

אותם מטמאין בגדים ולא משיעשו אפר דברי ר' יהודה ר' שמעון אומר אותם מטמאין בגדים ניתך הבשר אין השורף מטמא בגדים. מפרש ביומא [סח:] דשוייה חרוכא איכא בינייהו: פי' כמו פחם אבל לא יעשה אפר דלרבי יהודה מטמא ולר' שמעון לא מטמא:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה