ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
אחרי מות · פרק ד
פסקה ב
מה מצינו שחלק הכתוב מכלל הטומאות בטומאת מקדש וקדשיו. ומתני' בשבועות חלק להקל: ומאי ניהו שהן בקרבן עולה ויורד. וכיון שמצינו שהקל בכפרתן במקום אחר אף כאן ריבה להם בפר יום הכפורים יותר משאר טומאות:
פסקה ו
אין לי אלא בשעה שנכנסו לכפר בקטורת בשעה שנכנס לכפר בדמים מנין מפרש ביומא [מד.] מדכתיב בתריה וכפר בעדו ובעד ביתו (וכפר)[ובעד] כל קהל ישראל איזו היא כפרה שהיא שוה לכולם הוי אומר זה קטורת ומשום הכי פשיטא ליה בקטורת טפי מבדמים:
פסקה ז
לפי שמצינו בפר הבא על המצות כולן שעומד חוץ למזבח ומזה על הפרכת פי' כדדרשינן התם מזבח קטורת הסמים לפני ה' ולא כהן לפני ה' יכול אף זה כן ת"ל ויצא אל המזבח אשר לפני ה'. היכן היה עומד לפנים מן המזבח פי' ונתן על קרנות וכו' ועכשיו הוא שיוצא אל המזבח היה עומד:
פסקה ח
או אינו אומר אלא למזבח החיצון פי' ועכשיו הוא שיוצא להזות עליו אבל בהזאות שעל הפרכת בהיכל היה עומד ולעולם חוץ למזבח הזהב ת"ל אשר לפני וכו':
פסקה ט
וכפר עליו בכפרה שבגופו פי' שלא תהא סבור עליו כמו לשמו כגון לכפר עליו האמור למעלה אלא עליו ממש על קרבנותיו:
פסקה י
מתחיל מקרן מזרחי' צפונית וכו' פי' דכתיב ויצא אל המזבח שצריך לצאת ולהפליג בו הילכך כי נפיק מבית קדשי הקדשים בההוא קרן פגע ברישא דסבר לה כר' יוסי דאמר לא היתה שם אלא פרכת אחת והיא פרופה מן הצפון וכי מפיק לימין המזרח במקומו לעמוד ומחטא ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלה פי' מכוין אצבעו כדי להזות על הקרנות שהם רחוקים אמה חוץ מזו שהיתה לפניו ממש שהיה נותן מלמעלה למטה כי היכי דלא ניטופו מיניה שאלו היה נותן מלמטה למעלה היאך היא יכול ליתנה ממש לפניו. ועוד שהוא נוטף על הבגדים שלו שהוא עומד בצד אותו הקרן ועכשו שהוא זוקף אצבעו למעלה אם יפול הדם מאצבעו על פס ידו ולא על בגדיו:
פסקה יא
ר' ישמעאל אומר נאמר כאן סביב ונאמר להלן בעולות נדבה סביב בפרשת ויקרא מה כאן פיסוק ארבע מתנות אף כאן פיסוק ארבע מתנות. ומפרש בזבחים פרק איזהו מקומן [נג:] אי מה להלן על ארבע קרנות אף כאן על ארבע קרנות אמרה תורה עולה טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא הוה ליה יסוד כיצד נותן בשני קרנות בפיסוק ארבע מתנות שנותן וחוזר ונותן: ות"ק פליג עליה בפרש' ויקרא ואומר שנותן שתים שהן ארבע מן הדם שבענין: מפרש בזבחים [פג:] ובמנחות [ד:] למעוטי שירים שבאצבע שהן פסולין מלהזות אלא שצריך לקנח אצבעו בשפת המזרק על כל הזאה והזאה:
פסקה יג
וטהרו לשעבר וקדשו לעתיד לבא כלומ' אף לימות המשיח יכפרו עליו שלא ישתנה מזבח אחר: פירוש אחר וטהרו על הטומאה שעברה וקדשו מכאן ולהבא לומר שנוהגות מתנות הללו בשילה ובבית עולמים כדמרבינן לעיל לענין אהל מועד: פירוש אחר וטהרו לשעבר על הטומאה שעברה ובזה יהא מקודש מכאן ולהבא וזה עיקר: