קרן לדוד על חולין· רבי דוד כהן־סקלי
דף ט.
בש"ס והלכתא משפוי קובע ולמטה כשירה. והיינו דשייר בחיטי וכו' ובסמוך עוד לזה איתא והלכתא כרבי חנינא בן אנטיגנוס דקאי רב נחמן כוותיה ע"כ. ק"ל למה לש"ס לומר הלכתא תרי זמני דכבר אמר חדא זמנא דהלכתא משפוי כובע ולמטה כשירה והיינו ודאי כר"ח בן אנטיגנוס ועוד קשה לי דלמה הש"ס שינה לשונו ממה שנאמר בסמוך לזה דרב פפא משמיה דרבא אמר שייר בחיטי כשרה וכן אמר אמימר וכן הוא לשון רבינא. וכן מר בר רב אשי כולהו נקטו בלשונם שייר בחיטי ולא שפוי כובע ולמה כשבא לפסוק הש"ס הלכתא שינה לשונו ונקט שיפוי כובע הו"ל לומר והלכתא שייר בחיטי כשרה עוד קשה לי במה שפירש רש"י ז"ל ד"ה והיינו דשייר בחיטי וז"ל כלומר כמ"ד שייר בחיטי כשרה דמה הלשון אומרת כמ"ד וכו' הא בש"ס קאי אפלוגתא דשייר בחיטי ועלה קאי האי והלכתא וכו' והיינו דשייר בחיטי דעיקר הלכתא להכי הוא דאתא לומר דהלכתא שייר בחיטי כשרה. ומאי כמ"ד דנקט רש"י. ואדרבה הו"ל לפרש והיינו דשייר וכו' דר"ל והיינו דוקא דשייר בחיטי משום הכי כשירה משפוי כובע ולמטה. ועוד קשה קושית הרב תורת חיים לפי מה שפירשו התוספ' והחליפו הגרסא בי מר בר רב אשי א"כ ליכא פלוגתא באם שייר בחיטי ולכ"ע כשירה וא"כ למה הוצרך הש"ס לפסוק הלכתא דמשיפוי כובע ולמטה כשירה תיקשי הלכתא מכלל דפליגי:
ונראה לי ליישב הכל והוא שנראה לומר דכוונת הש"ס כך היא דכל האמוראים שהביא בש"ס דהיינו רב פפא שהתיר בשייר בחיטי וכן אמימר וכן רבינא וכן מר בר רב אשי לגרסת התוס' כל זה לחזק ולהעמיד דין זה דשייר בחיטי כשרה ועוד מביא הש"ס ראיה לזה מדקי"ל הלכתא משיפוע ולמטה כשירה כר"ח בן אנטיגנוס כדלקמן בש"ס שפסקו הלכתא כר"ח בר אנטיגנוס משם יש להביא ראיה נמי דשחט בחיטי כשרה וזה הוא כוונת הש"ס דקא' והיינו דשייר בחיטי דר"ל היינו כמ"ד שחט בחיטי כשרה והשתא אתי שפיר הכל על נכון בעזרת האל ודו"ק:
שם אמר רב יהודה אמר רב ת"ח צריך שילמוד שלשה דברים כתב. שחיטה מילה. ע"ש יש לתת סימן ע"ז, והוא, ואני נתתי לך שכ"מ אחד על אחיך וכו' בחרבי ובקשתי, בחרבי הוא הסכין של שחיטה ומילה ובקשתי תקרא אותה בשין שמאלית שהוא לשון קסת הסופר שהוא הכתב ודו"ק: