קרן לדוד על חולין· רבי דוד כהן־סקלי
דף יג:
תוספות ד"ה אבל א"ה כלל וכלל לא, וא"ת לשתוק קרא מניה דמיהכא תיתי מקבלין הא אצטריך קרא לרבויינהו ויש לומר דמ"מ ס"ד דמצדיקי עכו"מ נקבל להכי אתא קרא למעוטינהו לגמרי ע"כ. נ"ל דכוונת התוס' כך היא דמתחלה הקשו הא אצטריך קרא לרבויינהו ור"ל דהא לפי המסקנא ולפי האמת אצטריך איש לרבויינהו וא"כ אי אמרת בשלמא שהסברא מבחוץ היא דעכו"מ כלל כלל לא היינו דאצטריך קרא לרבויינהו מאיש והוה סלקא דעתן דרבוייא דאיש לא אתי אלא לצדיקי דהא מריבוייא דאיש איש דכתיב בישראל אתרבו וכיון דישראל גופייהו דינא הוא דוקא צדיקי אף א"ה אתרבו כדין ישראל כדין דון מינה ומינה ודוקא צדוקי אתרבו משום הכי אתא קרא דבכם חלקתי ולא באו"ה לומר דכולהו או"ה אתרבו ואתי שפיר הכל אלא אי אמרת שהסברא מבחוץ היא בלא קרא שאו"ה נמי דינם כישראל א"כ קרא למה לי. ור"ל קרא דמכם למאי אתא דבלאו הכי היה סברא דמבחוץ שאו"ה כישראל וכיון דאתא קרא דאיש איש לרבות ע"כ דאתא לרבות אפילו רשיעי. וא"כ אמאי אצטריך מכם. אלא על כרחך לומר שהסברא מבחוץ היא שאין דין או"ה, כישראל ולהכי אצטריך קרא דאיש איש לרבויינהו והוה סלקא דעתין דלא עדיפי מישראל להכי אתא קרא דמכם לרבות כולם. ולפ"ז למאי דס"ד השתא דלא ידע הברייתא דאיש איש לרבות הנכרים א"כ בלא קרא דמכם דדריש מיניה דאו"ה כלל כלל לא בלאו הכי זו היא הסברא שהיתה לנו מבחוץ דנכרים כלל כלל לא. וא"כ לשתוק קרא מיניה. ותריצו דמ"מ ס"ד דמצדיקי או"ה נקבל ור"ל דיש סברא לכאן ולכאן ולהכי אצטריך קרא דיש סברא דצדיקי דנכרים דינם כישראל ולהכי אצטריך מכם דנכרים כלל כלל לא. ומשום דיש סברא לומר ג"כ דנכרים כלל כלל לא להכי אצטריך איש איש לרבויינהו.
ודע שנראה מדברי התוספות שהקשו קושיא זו דלא סברי ולא אזלי כשיטת רש"י ז"ל דפירש לעיל ה' ע"ב ד"ה מכם בכם חלקתי וז"ל כלומר מדכתיב האי מיעוטא בישראל ולא באומות העולם דכתיב איש איש מבית ישראל אשר יקריב קרבן וכו'. ותניא לקמן איש מה ת"ל איש איש לרבות הנכרים שנודרים נדרים ונדבות כישראל. וגבי דידהו לא כתיב מיעוטא. דליכתוב מן האדם כי יקריב קרבן (נ"ל דר"ל דליכתוב איש איש מן האדם כי יקריב) דמשמע ולא כל האדם. ש"מ בכם חלקתי שכשרים מביאין וכו' ע"ש. דמשמע מפירושו בהדיא דזה דקאמר תנא דברייתא מכם בכם חלקתי ולא באו"ה לאו דמגופא דקרא וממשמעותיה מדריש ליה ולאו להכי אתא קרא אלא דקרא דמכם אתא לדרשת מכם ולא כולכם אלא דממילא נשמע מדכתב האי מיעוטא בישראל וגבי קרא דרבוייא דידהו לא כתב שם שום מיעוטא משמע דכולהו אתרבו. ולפי פרש"י נ"ל דהכי קא פריך הש"ס למאי דלא סלקא דעתיה דאיכא רבוייא לאו"ה הבין דמפשט פשיטא ליה לתנא דברייתא דנכרים בני קרבן נינהו אלא דאין לחלק בהו כישראל. ולכך פריך דמנא ליה הא דילמא נכרים כלל כלל לא ולית דמדכר שמייהו ומנין מפשט פשיט ליה הכי לתנא דברייתא ונימא כלל כלל לא. ותריץ ליה לא ס"ד. דתניא וכו' ולפ"ז לא קשה כלל קושית התוספות לשתוק קרא מניה דלפי פרש"י לית לן שום קרא יתירא. אבל התוספות ז"ל סברי דמגופא דקרא דמכם משמע מכם ולא אומות העולם ולכך הקשו למה לי קרא וק"ל.