אור ברסלב

קרן לדוד על ביצה· רבי דוד כהן־סקלי

דף כא:

דף טו.

מתני' ב"ש אומרים לא יחם חמין וכו' אא"כ ראוים לשתיה, נ"ל דמיירי במים צוננים טפי וכשמחממים אותם נתייפו לשתיה וא"כ הוי לצורך אוכל נפש וה"ה אם ראוים בזה ללוש בהם מותר לחממם ועי' בתוס' ד"ה לא יחם ע"ש וה"ה אם מחמם אותם להמת קפא עי' בפרק ערבי פסחים קי"ט ע"א:

שם בש"ס איבעיא להו האי מדורה מאן קתני לה ד"ה היא ושני לב"ש וכו' קשה לי היכי סלקא דעתין לו' דברי הכל היא דהא טעמא דב"ש במים חמין משום דלא התיר הכתוב אלא אוכל נפש ולטעם זה גם מדורה נמי אסורה מה"ט, ואפשר לו' דהבעיין סובר שיש צד לו' דמדורה נמי דמיה לאוכל נפש דכמו שבהאוכל נהנה כל הגוף הכי נמי במדורה או דלמא הנאה הנכנסת כפנים הוא דמותר אבל לא הנאה הבאה מבחוץ להסיר את הנזק ולא להוסיף תועלת באדם כמדורה זו נמי ועי' הרע"ם בפי' המשניות ובתוס' יו"ט.

שם רש"י ד"ה לא יחם חמין לרחוץ וכו' ולא להבעיר אור בשביל רחיצה ע"כ הא דלא פי' משום מבשל כדאמרינן לעיל י"ב ע"א לוקה משום מבשל גיד עי' פרש"י שם. י"ל משום דהתנא קא' לא יחם משמע חמום בעלמא קאמר ולא בשול ובש"ס נמי מוכח מהבעיא דאיסורא דחמין משום הבערה.

שם ד"ה מדורה היסק גדול וכו' נ"ל דרש"י ק"ל כיון דאסיקנא בש"ס דמדורה ב"ה הוא דקאמרי לה ב"ה ולא ב"ש א"כ למה תני במתני' מדורה דהא מרישא דהתירו ב"ה להחם חמין ולהבעיר אור בשביל רחיצת גופו מוכח דמותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה וכמו שפירש הוא זל' למעלה מזה, להפי' ' דמדורה דהכא אשמועי' דגם היסק גדול מותר. ועי"ל דס"ל לרש"י דסתם מדורה הוא היסק גדול.

שם תוס' ד"ה והמסתפק ממני וכו' בא"ד ולכך נראה ככיבוי וכו' צריך להבין דמשום דנר' ככיבוי אין לאסור כ"א מדרבנן ובברייתא קתני המסתפק חייב לכן נר' לו' דכוונת התוס' דמסתפק חייב משום התחלת כבוי דעושה מיד ולאלתר משום הכי מתחייב כשיכבה אח"כ בשבת הגם דאח"כ הוא לא עשה דבר אלא מאיליו כבה לא הוי אלא גרם כיבוי דכיון דמיד ולאלתר נראה כמכבה שהוכחש אוק הנר לכך אף דבזה לא מתחייב מפני שנראה כמכבה ולא מכבה ממש מ"מ כיון דעל ידי מעשיו דהשתא התחיל בכיבוי ובא לידי גמר אח"כ בשבת (לאפוקי אם היה סמוך לשקיעת החמה ולא נכבה עד שיצא השבת) דהוי כמכה חבירו ובאותה מכה נחלש ונחלה עד שמת מכח אותה מכה דחייב ה"נ דכוותה דהמסתפק חייב ודוק'. אח"כ ראיתי להרב קרבן נתנאל בסימן טוב' ס"ק נ"ג דכתב וז"ל דע"כ צ"ל אף לדברי רבי' הא דקתני חייב היינו מכת מרדות כמ"ש התוס' דנראה ומחזי ככיבוי וכו' ע"ש.

שם בא"ד ומכאן יש להתיר קנדילא של שעוה גדולה לחתוך ממנו וכו' נ"ל דר"ל דחס עליה ולהכי חותכה לשנים. וקשה מה מועיל בתקנתו דזהו קלקלתו דכיון דחותכה באור הא השלהבת אוחזת בשני קצוותיה ונמצא מקלקל לא מתקן וצ"ל דחותכה אחר ההתבוננות נר' דלא שייך לו' כן דא"כ הא מתקן מנא וכדפריך בש"ס לקמן דף לב' ע"ש ע"ב צ"ל כתירוץ השני בגחלת ששורפת ואינה מדלקת ומבערת או דצריך לחלק קטן ולחלק גדול.

תוכן העניינים

קרן לדוד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה