קרן אורה על עירובין· רבי יצחק מינקובסקי
פרק ט · דף צב.
תוס' בד"ה והאמר ר"י הלכה כו' וקשה דסתם ואח"כ מחלוקת הוא ואין קושיא זו מוכרחת דהיכן מצינו מחלוקת בזה אדרבה לרבנן נמי תיקשי אמאי לא יורידו למטה הא לדידהו נמי חצירות רשות אחת הם וע"כ צריך למימר בה טעמא דגזירה דילמא אתי לאתויי מאני דבתים ובזה לא פליגי כאן ודקארי להו מאי קארי להו וי"ל דדעת המקשין כמו שרצו התוס' לומר לעיל בפ' חלון דטעמא דרבנן הוא משום דהגג חשיב כקרפף. והריטב"א ז"ל כתב באמת דהוי מצי לשנויי הכי וקשה לדבריו הא לא מצינו מחלוקת במתני' בהא מילתא וצ"ל לדבריו דמד' ר"ש במתני' משמע דמיירי אפילו עירבו מדקתני אבל לא לכלים ששבתו בבית וכדדייק הש"ס לעיל ומש"ה הוי סתם ואח"כ מחלוקת ועיין בדבריו ז"ל ובירושלמי איתא בשם ר' יוחנן דעירבו לא לענין להוציא מחצר לגג ומטעם אחר דכיון דעירבו נעשה חצר כבתים ואסור להוציא לגג ע"ש:
תוס' בד"ה איכא דאמרי עיין מהרש"א ז"ל שהקשה אמאי לא תיקשי להו ארב דאמר לעיל דחורבה לא ואמאי הא בחורבה לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה לאיכא דאמרי ולא הבנתי דטעמא דרב דאמר חורבה לא לאו משום גזירה הוא אלא משום דאין קורה מתיר אלא בבתים וחצירות פתוחים לתוכו וצריך דווקא בתים וחצירות שאוסרין על המבוי וק"ל:
שם משנה גג גדול הסמוך לגג קטן כו' לא מצאתי בד' הרמב"ם ז"ל האי דינא ואי משום דקי"ל דכל גגות רשות אחת הם הא נ"מ לכלים שבבתים כמו שפירש"י ז"ל ועיין בפי' המשניות שכתב דמיירי הכא שהגג מוקף מחיצות אבל בלא"ה כל גגות העיר רשות אחת הם ויש לדקדק לענין מאי קאמר האי חילוקא אי לענין כלים ששבתו על הגג אפילו מוקף מחיצות מאי הוי הא כולן רשות אחת הם ואי לכלים ששבתו בבתים אפילו אינן מוקף מחיצות מאי הוי ואדרבה שניהם אסורין אי לא מינכרין מחיצות ועיין בריש פרקין כל הני לישנא דאיתמר על מתניתין ולכולהו לישני קצת קשה ליישב דבריו ז"ל בפי' המשניות ע"ש ודו"ק ולענין אי בעינן נכנסין כותלי קטנה לגדולה אי בעינן גבי גג דעת התוס' ז"ל דבגג נמי בעינן כה"ג וכן משמע קצת מהא דפריך הש"ס למה לי' למיתני תרתי אבל הריטב"א ז"ל כתב כיון דעיקר במחיצה הכא מחמת גוד אסיק לא מהני אלא לגדולה אבל לא לקטנה ע"ש: