אור ברסלב
קרן אורה על עירובין פרק ו › דף סט:

קרן אורה על עירובין· רבי יצחק מינקובסקי

פרק ו · דף סט:

דף סט.

תוס' בד"ה יש להן מותר לו ולהן עיין סי' ש"ע באה"ע מש"פ דברי התוס' ז"ל והעלה בדעתם דאכסניא ישראל אוסר מיד אם יש לו מקום פיתא בפ"ע וההוא דירושלמי איתמר בכותי הבא לדור. ולא הבנתי דבריו ז"ל דבהדיא כתבו התוס' לקמן דף ע"ב בד"ה ומודים דמלמד אינו אוסר על הבעה"ב דע"מ כן לא הכניסו לביתו לאסור עליו ודווקא היכא דכח כולם שוה כמו חמשה ששבתו בטרקלין או בפונדק כמש"כ התוס' ז"ל בד' ס"ו ועיין באה"ע שם שהביא ראיה מדברי התוספות בדף ס"ו ואני לא הבנתי ועיין מהרש"א ז"ל מש"כ בזה ובעיקר הדבר שכתבו הפוסקים לפרש הא דאכסניא אינו אוסר דווקא בכותי אבל בישראל אוסר מיד מדברי התוספתא לא נראה כן דהכי איתא התם הקסטור עד יום אוסר מיד אימתי בזמן שיחדו לו בית דירה אבל לא יחדו לו בית דירה או שאין עמהן דיורין אינו אוסר אלמא דמיירי בישראל דבעכו"ם ליכא נ"מ אי יש עמהם דיורין או אין עמהם דיורין ועלה קאמר אכסנאי אינו אוסר לעולם אפילו בישראל וצריך ליישב דברי התוספתא עם הירושלמי בזה:

שם גמרא ש"מ מבטלין וחוזרין ומבטלין ותיקשי למ"ד אין מבטלין כו' קשה הא רב אשי אוקי לעיל למילתי' דרב ושמואל בפלוגתא דר"א ורבנן וכיון דמתני' אתיא כרבנן ודאי מבטלין וחוזרין ומבטלין ולמש"כ הרא"ש ז"ל דשמואל מוקי למתני' כר"א וכגון דפי' דאינו מבטל רשות ביתו וא"כ גם לר"א מבטלין וחוזרין ומבטלין כו' כיון דלא איסתליק מהאי ביתא לגמרי וצ"ל דהקושיא קאי ארבא דאמר טעמא משום חוכא ואיטלולא אבל למה שפירש הריטב"א ז"ל דרב אשי מוקי לה כתנאי אפילו לטעמי' דרבא הדק"ל מ"ק ש"מ פשיטא דכן הוא וי"ל דהש"ס אזיל הכא בשיטת סתמא דגמרא לעיל דמוקי לתרווייהו ככולי תנאי וק"ל:

שם במשנה ביתו אסור מלהכניס ולהוציא לו לעיל בפ' עושין פסין אמר ר"א דאפילו אם ביטל רשות ביתו ג"כ אסור להוציא מביתו לחצר וכתב רש"י ז"ל הטעם משום דהוא יחזיק ברשותו. וקשה לי על לשון הרמב"ם ז"ל שכתב ביטל להם גם רשות ביתו כולם מותרים משום דהוי כאורח ולא ביאר דמביתו אסור להכניס ולהוציא וברבינו יהונתן ז"ל ג"כ צ"ע בטעמו שכתב להא דהוא אסור מביתו. והאי טעמא לא איצטריך במתניתין היכא דלא ביטל רשות ביתו ע"ש ועל דברי הרמב"ם ז"ל י"ל דס"ל דהא דאמר ר"א דלו אסור אפילו אם ביטל רשות ביתו היינו דווקא בסתמא אבל היכא דביטל בהדיא רשות ביתו גם לו מותר ובירושלמי אמרי לעיל בפרק עושין פסין לר"א יהי' כאכסנאי ויותר לו ומשני משום קנס קנסו ר"א א"כ י"ל דרבנן לא ס"ל האי קנסא ומכאן נמי מוכח כמש"כ ר"ח ז"ל דאכסנאי ישראל נמי מותר ואין לחלק בין אורח דהכא לאכסנאי ודו"ק:

שם גמרא לא צריכא דהדר חד מינייהו ובטיל לחברי' כו' עיין ברבינו יהונתן במתני' שכ' דמשמע מכאן דאם עשרה מבטלין לאחד צריכין שיבטלו בב"א והוא נגד דבריו ז"ל במה שפירש בגמרא דדווקא היכא דלא יקנה לו הרשות כשנתנו להם ביחד אבל אם ביטלו לאחד אפילו בזא"ז שפיר דמי וכ"כ הריטב"א ז"ל בהדיא ע"ש:

תוכן העניינים

קרן אורה על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה