קרן אורה על עירובין· רבי יצחק מינקובסקי
פרק ו · דף סח.
גמרא כיון דאי בעי לה מינאי ולא אפשר ליתבה בטיל שיתוף דתניא כו' הפירוש הנכון בזה דדווקא בכה"ג שמזכה להם אז אם הוא מקפיד אין זה זיכוי גמור אבל בעירוב שנשתתפו כולם אפילו מקפידים זע"ז הוי עירוב ולעיל בפרק מי שהוציאוהו הוא דפליגי במקפיד על עירובו והתוס' הוכיחו מכאן דצריך ליזהר שלא יעשה עירוב בדבר שמקפיד עליו ולכאורה אין זה ענין לכאן. והרא"ש ז"ל בפרק מי שהוציאוהו הוכיח מכאן דהלכה כשמואל במקפיד על עירובו וגם זה אינו מוכרח ועוד דא"כ תיקשי מברייתא דאחד מבני מבוי לר' חנינא דאמר לעיל דמקפיד על עירובו הוי עירוב ועיין בכ"מ פ"ה מה' עירובין. והרמב"ם ז"ל נראה דמפרש להא דאחד מבני מבוי היינו היכא דהיו שותפין ביין ושמן אפי' לסחורה דיוצאין בו משום שיתוף והיכא דמקפידין זע"ז ואינן רוצין ליתן לאחד מעט ויין ושמן לא חשיב שותפות ולהכי אפילו בקש מהן מאתמול לא הוי עירוב ועיין במגדול עוז ובריטב"א ז"ל:
שם גמרא תניא אין משתתפין באוצר ומסיק דתליא זה בפלוגתא דברירה כפירש"י והרי"ף ז"ל והתוס' ז"ל הביאו בשם הר"ר מנחם מייני ז"ל דפליגי אי בעינן הנחה לשם עירוב והקשו ע"ז ממתני' דבעל הבית שהי' שותף עם שכניו. אבל מלשון התוספתא נראה דהטעם שאין משתתפין באוצר הוא דאין מקום מיוחד לעירוב והכי איתא בתוספתא אין משתתפין באוצר ולא במבוי אלא א"כ יחד לו מקום וכי מזכה להו כדי שיעור עירוב באוצר אין לו מקום מיוחד והשתא לא תיקשי מבעה"ב שהי' שותף לשכניו או מהא דמניח את החבית דהתם שפיר ייחד לו מקום ונראה דאביי דקאמר תניא אין משתתפין באוצר ס"ל דטעמא הוא משום דלא יחד לו מקום ורבי אושעיא הוא דמסיק דתליא בברירה ודו"ק ועיין לקמן ד' ע"א גבי פלוגתא דר"א בן תדאי ורבנן: