קרן אורה על עירובין· רבי יצחק מינקובסקי
פרק ו · דף סב.
גמרא וכותי לא מוגר עיין פי' רש"י ז"ל ד"ה אלא כו' הטריחוהו כו' ליתן שכר בכל שבת הקושיא מפורסמ' הא בגמרא אמרו דכותי לא מוגר אבל הרא"ש ז"ל ביאר דברי רש"י ז"ל דהא דקאמר הש"ס דכותי לא מוגר היינו דחוזר בו תמיד ואיכא טירחא לשכור בכל שבת ואפשר לומר בזה עוד אבל אין צורך ומלשון התוס' נראה דהא דקאמר הש"ס וכותי לא מוגר הוא טעם למה אין מועיל עירוב או ביטול לכותי עצמו וקשה דפשיטא דעירוב אינו מועיל בכותי כיון דלאו בר עירוב הוא וביטול נמי לא שייך כו' ואמאי לא נפרש כפשוטו דתקינו רבנן דאין עירוב וביטול מועיל לישראלים במקום עכו"ם וכן פי' הרמב"ם ז"ל ולפי מאי דמשמע מדברי רש"י ז"ל יכול העכו"ם לחזור בו מן השכירות אם ירצה אבל בירושלמי משמע דאין יכול לחזור בו דפריך התם ויבטל הכותי ומשני חוזר הוא בו שכירות נמי חוזר הוא בו ומשני מיכן והולך בגזל הוא משתמש אלמא דאין יכול לחזור מן השכירות אבל אין ראי' דהירושלמי לשיטתי' דטעמי' דר"מ וראב"י לאו משום שמא ילמד ממעשיו הוא מדפריך ויבטל לכותי וא"כ בשכירות ע"כ אינו חוזר בו דאם לא כן סגי בביטול אבל לשיטת הש"ס דילן דעיקר הטעם שמא ילמוד ממעשיו ולא תיקשי למה לא תקינו ביטול א"כ שפיר י"ל דיכול לחזור בו מן השכירות כדי להטריח על ישראל שיצטרך לשכור ממנו בכל שבת ועוד נראה דהירושלמי לא איירי אלא בחזרה בשבת עצמה אבל שלא יוכל לחזור בו בשבת אחרת לא שמעינן וזה תלוי בזמן ששכרו ממנו ועיין מ"א וט"ז סי' שפ"ב ועיין בהג"א ז"ל ומהא דלא חייש הכותי בשכירות רעועה דילמא אתי לאחזוקי ברשותי' נמי משמע דיכול לחזור בו וכ"ש לפי' התוס' דמוהרקי ואבורגני היינו כתיבת השכירות ושכירות רעועה היא בלא כתיבה וחותמות מש"ה יכול לחזור בו בכ"ז שירצה ולא מצי הישראל לאחזוקי ברשותי' ודו"ק: