קרן אורה על עירובין· רבי יצחק מינקובסקי
פרק ה · דף ס:
תוס' בד"ה כאן שכלתה מדתו כו' ותוכן דבריהם דלמ"ד נותן עירובו אין לו ד' אמות אין העיר נחשבת לו כלל ויש לדקדק א"כ אמאי נחשבת בד' אמות לדידן והיכן מצינו פלוגתא בזה דעיקר פלוגתייהו הוא במקום עירובו ומ"ד אין לו ד' אמות משום דלא קרינן בי' שבו איש תחתיו כיון דלא שבת שם בעצמו אבל עיר שבתוך תחומו ממ"נ אי אין חושבין אותה כלל לרמי בר חמא כיון דמוקף מחיצות לדידן נמי לא נחשוב אותה. ומלשון רבינו יהונתן נראה דלכ"ע אין העיר נחשבת כלל למדת תחומו אפילו בד' אמות. והנה התוס' ז"ל כתבו בד"ה אין אלו אלא כו' דבלן בה אפילו כלתה מדתו בחצי העיר מהלך את כולה והביאו ראי' מפ' הדר ומפ' בכל מערבין אף דאינן מוכרחות מ"מ גם דעת הטור ז"ל כן וכ"כ הש"ג ובש"ע הביאו בזה ב' דעות וא"כ לסברת התוס' אליבא דרמי בר חמא דאין העיר בחשבון כלל א"כ ה"נ לא יהי' העיר בחשבון וי"ל דהכא כיון דמקום לינה היא לו חשיבא כד' אמות לכ"ע וצ"ע לעיל גבי שבת בבקעה והקיפוהו כותים מחיצה דאינו מהלך אלא אלפים ופירשו ז"ל משום דהוי ככלתה מדתו בחצי העיר ועיין בדברי הרמב"ם ז"ל ובריטב"א ז"ל ועיין בתוספתא דאיתא להדיא המניח עירובו בסוף אלפים אם ביתו סמוך לחומה יכנס ואם לאו לא יכנס ויפלא בעיני שלא הביאו הפוסקים דברי התוספתא ויש לדקדק בזה עוד לפי הנראה לר"ע דס"ל דאפילו נתן עירובו בעיר אין לו אלפים מעירובו ואין העיר חשובה כד' א"כ כש"כ בכלתה מידתו בסוף העיר דאין לו אלא ממקום עירובו וא"כ הוי מצי לאוקמא הא דתניא ומפסיד כל העיר אתיא כר"ע ויש ליישב קצת בזה מה שהקשו התוס' ז"ל מאי קאמר ר"א אין אלו אלא ד' נביאות הא ע"כ צריך לחלק כן דלא תיקשי ברייתא ומתניתין אהדדי ולפי הנ"ל ניחא דאפשר לאוקמא ברייתא כר"ע אבל לרבנן אין חילוק חצי העיר לסוף העיר אלא דאכתי מרומי' דמתני' דהכא אמתני' דלמודד שאמרו ע"כ שמעינן לחלק בין חצי העיר לסוף העיר כמש"כ התוס' ז"ל: