קרן אורה על עירובין· רבי יצחק מינקובסקי
פרק ג · דף לט:
גמרא וצריכי. בילדותי הקשיתי שמואל אדשמואל דבמכילתין אמר שמואל כ"מ שאמר ר"י בעירובין הלכה כמותו וא"כ משמע דס"ל ב' קדושות הם ובריש ביצה אמרינן רב ושמואל דאמרי תרווייהו נולד בזה אסורה בזה אלמא דקדושה אחת היא. ולפ"מ דעביד הש"ס הכא צריכותא בין ביצה לעירוב הי' אפשר לומר דשמואל דווקא בביצה אסור ובזה מיושב נמי הא דרב אסי אוסר בביצה אפילו בי"ט של גליות והכי משמע דרבנן לא פליגי עלי' דר"י אלא בר"ה אבל בי"ט של גליות מודו וכן תנא רבה בר שמואל מודה ר"י בשני י"ט של גליות אבל אם נאמר דדווקא בביצה אסרי א"ש. אבל לפי האמת אין נראה לחלק לדינא והש"ס לא עביד אלא צריכותא בעלמא וצ"ל האי כללא דאמר שמואל כ"מ שאמר ר"י כו' לא אמר היכי דרבנן פליגי עלי' דר"י וגם רבי סתם במתניתין ולא הודו לו חכמים ועיין ברא"ש במתני' דנתנו באילן שכ' דכללא דשמואל איתמר ואפילו ביחיד במקום רבים:
שם גמרא אבל ביצה דאיכא למיגזר בה משום פירות הנושרין או משום משקין שזבו יש לדקדק לרבה דאמר ביצה אסורה מחמת הכנה א"כ ל"ל הך בבא דוכן בביצה וכן לר"נ דאמר משום מוקצה וראיתי בפי' המשניות להרמב"ם ז"ל שכ' רבותא אחריתי דקמ"ל דלא גזרינן שמא יאכל נולד בי"ט והיינו כאוקימתא דר"נ וע"כ צריך לומר כן לרבינא ברי' דרב עולא דאמר בריש ביצה דלר"י ליכא איסורא בביצה אלא בתרנגולת העומדת לאכילה ולא ס"ל גזירה דמשקין שזבו וק"ל: