אור ברסלב
קרן אורה על עירובין פרק ג › דף לד:

קרן אורה על עירובין· רבי יצחק מינקובסקי

פרק ג · דף לד:

דף לד.

תוס' בד"ה אי למעלה כו' ולעיל גבי אילן לא רצה לתרץ כו' עמש"כ לעיל בזה ולשון פי' המשניות להרמב"ם ז"ל צ"ע בזה דז"ל והוא שיהי' הבור כרמלית ושביתתו ברה"ר והוא דלא כדמוקים לה הש"ס וכמדומה שהוא לפי הנוסחא בדברי הרמב"ם ז"ל בפי"ד דבור שבכרמלית הוי כרמלית אפילו עמוק י' ורחב ד' ובזה ניחא מאי דתנן האי בבא דהא כרבי כבר סתם לן ברישא ועוד י"ל דמיירי בבור שאינו רחב ד' דהוי כרמלית לשיטת הרמב"ם ז"ל אלא דסוגיית הש"ס לא משמע כן ועיין בתוי"ט מה שדקדק כאן ודו"ק:

שם פירש"י ז"ל אפילו גבוה מאה אמה כו' ואע"ג דלמעלה ד' כו' ובירושלמי משמע דאי איכא למעלה ד' הוי רה"ר דמוקי להאי דווקא דאם אין תלוש ונעוץ לא היינו בנתונה טבלה של ד' על ראשו והוי רה"ר ולא מצי לשנויי משום שימוש באילן משום דיכול לעבור על שבות וכמבואר שם וק"ל דא"כ אפילו תלוש ונעוץ נמי ועיין במפרש שלא עמד ע"ז וצ"ע:

שם גמרא איתבי' רמי ב"ח כו' עיין בריטב"א ז"ל:

שם גמרא ומנא תימרא דשאני בין עוזרדין כו' עיין בריטב"א ז"ל ועמש"כ לעיל גבי שבולת מקיפות אותה ע"ד מהרש"א ז"ל ע"ש:

שם גמרא ואמאי הוא ועירובו כו' מכאן קשה לפירש"י ז"ל גבי ביה"ק דדווקא אליבא דסומכוס קאי דא"כ היכי פריך הש"ס הכא בפשיטות וי"ל דכאן לא חזי לשום אדם וק"ל:

תוס' בד"ה אמאי כו' והקשו מהא דשובר אדם את החבית דמגדל נמי כלי הוא ורצו לחלק בין מגדל גדול למגדל קטן דבקטן אין בנין וסתירה אפילו בכוונה להכי מותר לשבור בלא כוונה אפי' לכתחלה ולפ"ז לא הוי צריך הש"ס בביצה לאוקמי' אליבא דר' אליעזר הא דשובר את החבית במוסתקי כיון דליכא חיובא דאורייתא בזה וא"ל כיון דמחייב ר"א בקטמו לחצוץ בו שיניו ש"מ דס"ל יש בנין בכלים ז"א דהא משמע לקמן באוקימתא דרבה ורב יוסף דר"א נמי ס"ל אין בנין בכלים אבל למאי דכתבו לחלק בין בנין גמור לתיקון בעלמא א"ש כא אצטריך לאוקמי הא דשובר את החבית במוסתקי. ומד' הרי"ף ז"ל בשבת ובביצה נראה דלרבנן אפילו שלא במוסתקי מותר לשבר וכתב הר"ן ז"ל בשבת לחלק בין כלי קטן לגדול דגדול הוי כאהל ושייך בו בנין וסתירה והקשו לדידי' ע"כ צ"ל דר"א ס"ל יש בנין אפילו בכלי קטן מהא דמוקמינן אליבי' במוסתקי וא"כ מצינן לאוקמי פלוגתייהו הכא במגדל קטן אבל הוא עצמו בביצה כתב סברא אחרינ' דלהכי שרו רבנן בחבית משום דאפילו מכוין לעשות כלי לא מיתסר אלא מדרבנן דמלאכה שלא כדרכו הוא ור"א דס"ל דאפילו שלא כדרכו חייב בקיסם צריך לאוקמ' אליבי' במוסתקי ולפ"ז הד"ק התוס' לדוכתי' מ"ש מגדל מחבית דה"נ שלא כדרכו הוא וצ"ל דבדבר השייך סתירה גמורה אסור אפילו כה"ג אלא דאכתי תיקשי למה ליה להר"ן ז"ל למימר דמש"ה לא מיתסר אלא מדרבנן משום דשלא כדרכו הוא תיפוק לי' משום דאין בנין וסתירה בכלי קטן וי"ל דהא דמחייב ר"א נמי לאו משום בנין וסתירה הוא אלא משום מכה בפטיש ולזה צ"ל אליבא דרבנן דהוי שלא כדרכו ועיין בש"ג בשבת פ' חבית שכתב לב' סברות הר"ן ז"ל יחד ולא הבנתי עוד כתב שם דלדברי הרמב"ם ז"ל דס"ל דיש בנין גמור בכלים ע"כ מוקי למתני' במוסתקי ולא משמע כן מדלא פי' זאת בהלכותיו אבל לסברת הר"ן ז"ל דהוי מלאכה שלא כדרכו איכא לאוקמי אפילו שלא במוסתקי ועיין בפי"א מה' שבת מה שהקשה הכ"מ ד' הרמב"ם ז"ל אהדדי בעושה נקב בלול ומה שהביא התוס' וירושלמי לא הבנתי דהא ע"כ הירושלמי פליג אגמרא דידן דהא דאמר בירושלמי אבל במגדל של עץ כו' קאי אר"א דגם ר"א מודה בזה ובש"ס דילן מוקמינן אליבא דר"א במוסתקי ובתוספתא גרסינן הכא ר' אלעזר וא"ש ועדיין צ"ע בזה. והרמב"ם ז"ל כתב האי דינא דנתנו במגדל בסתם אם יכול להוציאו בלא מלאכה ה"ז עירוב וא"כ אליבי' מותר לפוחתו ביה"ש דלא הוי אלא שבות אלא דא"כ אינו מיושב לשונו ז"ל בפ"א מה' עירובין מש"כ אם א"א לו להוציא אא"כ עשה מלאכה והיכא מצינן לאשכוחי כה"ג כיון דאפילו אם ישברנו אינו אלא משום שבות אפילו במגדל של אבן דסותר שלא ע"מ לבנות אינה אלא שבות וצ"ע:

תוכן העניינים

קרן אורה על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה