אור ברסלב
קרן אורה על עירובין פרק ג › דף כז:

קרן אורה על עירובין· רבי יצחק מינקובסקי

פרק ג · דף כז:

דף כז.

גמרא בבקר מלמד שלוקחין בקר אגב עורו כו' והקשו התוס' ז"ל הא איצטריך לפרטי ע"ש בד' ז"ל והיה נראה לומר דבן בג בג ס"ל כמאן דדריש רבויא ומיעוטא וריבה כל מילי ולמים ומלח לא איצטריך למעוטי מפרטי אלא ממילא אימעיט כי היכא דלר"א דאמר מיעט ציר ע"כ ס"ל דלמים ומלח לא צריך מיעוטא וכמש"כ הריטב"א ז"ל וא"כ בן בג בג נמי הכי ס"ל ולא איצטריך מיעוטא ע"כ דריש בבקר להבלעה ועיין ברע"ב ובתוי"ט ז"ל בפ"ר דמעשר שני מש"כ בזה ויש לדקדק בהא דתנן התם דאין ניקח במחובר לקרקע וכתב הרע"ב ז"ל שם דילפינן מכלל ופרט דדווקא תלוש והתינח למאן דדריש כללי ופרטי אבל למאן דדריש רבוי' ומיעוטא היכי ממעטינן מחובר לקרקע ומתניתין דמע"ש נראה דאתיא כמאן דדריש רבויא ומיעוטא מדלא מיעט אלא מים ומלח אבל הר"ש ז"ל פי' דלא איצטריך קרא למעוטי דמסברא נפקא כיון דמחובר הרי היא כקרקע ואין הקדש נפדה בקרקע וא"כ שפיר יש לומר למאן דדריש ריבויא ומיעוטא לא צריכי כל הני פרטי דמים ומלח ג"כ מסברא נפקא ולא איצטריך אלא להבלעה אלא דא"כ כל הני תנאי דדרשי כללי ופרטי פליגי אבן בג בג זה לא מסתבר דכמה סתמא איכא כבן בג בג. עוד הקשו התוס' למה לי קרא לדבילה קעילית הא בלא"ה הוי פירי מפירי וקושיא גדולה היא ומה שתי' התוס' ז"ל הוא דחוק קצת ועיין מהרש"א ז"ל כי דבריו ז"ל נפלאו וכבר עמדו עלי' המפרשים ואפשר לפרש דבן בג בג דריש למילתי' מהא דכתב רחמנא בכל אשר תאוה נפשך בבקר כו' ושדינן לכללא אפרטא ובבקר מרבינן אגב עורו ולצאן אגב גיזתא דכל רבויא הוא ומרבינן דדרך אגב מותר אפילו דברים שאינן ניקחים בפ"ע ומסייע לי לשון הירושלמי ז"ל תניא בן בג בג אומר ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך לוקח הוא אדם פרה מפני עורה וצאן מפני גיזתה וכן מרבינן אכל פרטא דבר השייך לו וא"כ שפיר קאמר הש"ס דאי כתב רחמנא בשכר היינו דרשא בן בג בג אי לא הוי דריש אלא אבשכר לא הוי מרבינן תמיד דה"א דשכר היא דבילה קעילית וליכא לרבויי מידי דשייכא לי' אבל כיון דכללא קאי אפרטי קמא מרבינן נמי אהאי פרטא אבל ז"א דגם השתא תיקשי מנ"ל לרבוי' תמיד דילמא לא קאי רבוי' דכל אלא אפרט קמאי ועוד דמשמע בכל הסוגיא דיתורא דקרא דרשינן וצ"ע:

והנה הא דמשמע מסוגיין דאי הוי דרשינן לתמד משהחמיץ הוי ידעינן שפיר יין ע"ג קנקנו ואינך מילי וקשה מנ"ל הא תמד משהחמיץ לאו מטעם הבלעה הוא דשרי אלא דהוא עצמו יעשה פרי כמש"כ התוס' בחולין דף ק"ו אלא דלשון התוס' ז"ל שם צריך ביאור שכתבו דא"א לומר דמשום הבלעה הוא דלא דמי ליין ע"ג קנקנו דהיינו נטירותי' והרי צאן ע"ג גיזתה נמי מותר וכן שרינן הכא מים ומלח בשמן מעורב בהם ועיין בירושלמי מעשר שני על מתניתין דתמד ועיין ברמב"ם ז"ל שכתב דהא דיצא הקנקן לחולין היינו בלוקח ממי שאינו תגר שאינו מוכר לו אלא היין אבל אם לקח מתגר לא יצא הקנקן לחולין וא"כ למה לי קרא לזה ואין כאן מקומו להאריך בזה ודו"ק:

תוכן העניינים

קרן אורה על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה