קרן אורה על עירובין· רבי יצחק מינקובסקי
פרק ב · דף כ:
גמרא גבי אדם כו' גבי פרה מי בעינן ראשה ורובה יש לדקדק מאי קמיבעי לי' וכי לא ידע מתניתין דתנן ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה בין הפסין וגם הא דקאמר גבי אדם כל משמע דבעי למילף מאדם לבהמה ול"ל הא כיון דתנינן להא מילתא בבהמה גופא ונראה לומר דאי לאו דמצינו דגזרינן באדם כה"ג לא הוי שמעינן ממתניתין כלום דהוי מפרשינן הא דתנן ובלבד היינו לשיעורא דהרחקת הפסין מן הבור אבל לא לעיכובא וכשיטת הירושלמי שהבאתי לעיל דמתיר אפילו בגמל שאין ראשו ורובו בפנים אבל כיון דאשכחן באדם דגזרינן כה"ג א"כ שמעינן מינה דבבהמה נמי גזרינן וצריך ראשה ורובה היכא דלא נקיט לה אבל בנקט לה קמיבעי לי' והשתא פשיט ממתניתין כיון דממתניתין לעיכובא קתני שתהא ראשה ורובה בפנים ותנן סתמא ש"מ דאפילו בנקיט לה בעינן ראשה ורובה וכן היה נראה לפרש להך לישנא אבל לאיכא דאמרי א"א לפרש כן עכ"פ שמעינן מסוגיא זו דבעינן דווקא ראשה ורובה של פרה בפנים אבל בלא"ה גזרינן שמא תעקם ראשה ויוליך הכלי אחריו וכן מוכח להדיא מברייתא דגמל דאפילו נקיט לי' בעינן ראשה ורובה בפנים וזה דלא כשיטת הירושלמי דגמל ואפילו כולו מבחוץ מותר כשיעור הזה ועיין במ"מ שכתב בדעת הרמב"ם ז"ל ג"כ לפי שיטת הירושלמי ולענ"ד נראה בדעת הרמב"ם ז"ל דבעינן ראשו ורובו בגמל ועיקר הרבותא דמהני בי' ראשו ורובו אע"ג דצוארו ארוך ור"א אוסר מטעם זה וכן מבואר מל' הרמב"ם ז"ל ע"ש ועיין בריטב"א ז"ל שכתב על ברייתא דגמל דלשיעורא קאמר ולא הבנתי דבריו ז"ל ובירושלמי נמי נראה דאיכא פלוגתא בזה ע"ש. והרמב"ם ז"ל פסק דבנקט לה לא בעינן ראשה ורובה וכתב לחלק בין בהמה לגמל עי' בר"פ ט"ו ועי' בתוס' ד"ה מה הועילו כו':