אור ברסלב

קרן אורה על עירובין· רבי יצחק מינקובסקי

פרק א · דף ג.

דף ב:

גמרא רב נחמן בר יצחק רמי מתניתא אהדדי לא קשיא קורה משום היכירא כו'. מפשט ההלכה משמע דטעמי' דר"י ג"כ משום דלית ליה הא דלא שלטא בי' עינא כמו גבי סוכה ולפ"ז יש לדקדק מ"ט דר"י דפליג נמי ברוחב. ונראה דעיקר טעמיה דר"י הוא משום דמיקל במחיצות כדאמר גבי מי שהי' לו שני בתים בשני צדי ר"ה והא דעביד הש"ס צריכותא היינו משום דמתניתין לא פליגי אלא בגובה ובזה איפליגי בתרתי למה לי ולזה עביד הש"ס צריכותא ולמש"כ לעיל הוי מצי למיעבד צריכותא לאידך גיסא דאי תני מבוי ה"א התם הוא דפליג ר"י משום דמחיצות מגיעות לקורה ועיין בר"ן ז"ל בסוכה גבי בנה איצטבא שהוכיח משום דלית הלכתא כרבה דע"כ איירי התם במחיצות מגיעות לסכך ולפמש"כ י"ל דרבה גופא אינו מחלק בין מחיצות מגיעות לאין מגיעות ורב הוא דמחלק התם לטעמיה דס"ל הכא גבי מבוי עיקר הטעם משום דיליף מפתחו של היכל ולא משום היכירא וצריך אתה לדעת דבין למ"ד קורה משום היכירא בין למ"ד משום מחיצה לתרווייהו בעינן תוך כ' שיהי' ניכר ההיכר או המחיצה ובירושלמי ריש מכילתין מפרש להדיא טעמיה דר"י דאזיל לשיטתיה בהא דשני בתים בב' צידי ר"ה ע"ש וכ"כ רבינו יהונתן להדיא:

שם גמרא מקצת קורה למעלה מכ' כו' עיין בתוס' ז"ל בזה. ולענ"ד נראה דהא דפוסל רבה הכא בסוכה או במבוי אי מקצתו למעלה מעשרים הוא רק מדרבנן דמה"ת ודאי כשר בחלל כ' דהרי שלטא בי' עינא דאל"כ אין שיעור לשליטת עין אלא דרבנן גזרו שיהיה בתוך כ' שמא יעשה למעלה מכ' אם נתיר לו חלל כ' ומש"ה לא מיקרי מה שלמעלה מכ' סכך פסול דמה"ת לאו סכך פסול הוא ובאמת לא ידענא למה יקרא מה שלמעלה מכ' סכך פסול כיון דהכי שלטא בי' עינא ומותר לעשות כן לכתחילה והיינו דקאמר הש"ס ע"כ נעשית צלתה מרובה מחמתה ע"כ נראה דבהא פליגי רבה ורבא רבה ס"ל דצריך שיהיה מקצת בתוך כ' דאם יהיה כולו למעלה מכ' תו לא שלטא ביה עינא והא דפוסל רבה בסוכה או במבוי היינו משום גזירה שמא יתמעט אותו המקצת כיון דאין צריך אלא שיהיה משהו בתוך כ' וטעמא דגזרינן או משום דזה יחיד וזה רבים או משום דזה דאורייתא וזה דרבנן ורבא ס"ל דזה וזה כשר דחלל סוכה וחלל מבוי תנן ואפילו יהיה כולו למעלה מכ' שפיר שלטא ביה עינא עכ"פ אין בזה משום סכך פסול וע"כ הא דהוצין שאני דאם חמתן מרובה מצלתן לא חשיבי סככה והרי כולו למעלה מכ' וצ"ע בזה בהא דסוכה תחת סוכה ועיין בדברי הראשונים ז"ל שם ובירושלמי במכילתין ראיתי דפליגי בזה רב אמר דכל הקורה כשר למעלה מכ' ודוקא קתני מבוי שהוא גבוה למעלה מכ' אמה ור' יוחנן אמר דכל הכשר קורה צריך שיהיה למטה מכ' ובתר הכי קאמר דרב נמי מודה בזה משום גזירה כי היכא דגזר במחצה למחצה דשחיטה שמא לא יעשה כדי מראית העין וה"נ גזרינן שמא יעשה למעלה ג"כ ולפ"ז אין דברי התוס' שכתבו להוכיח דגרסינן רבה מוכרחים דהא רב סבר נמי בירושלמי דבעינן שיהיה הקורה בתוך כ' והוא עצמו אמר שם דיליף מפתחו של היכל ועוד אני אומר דרבה נמי מצי סבר כרב דיליף מפתחו של היכל ומהא דאמר רבה מבוי וסוכה בחדא מילתא אין ראיה דחד טעמא להו דהא רבא נמי כללינהו ביחד ולרבא ודאי לאו חד טעמא הוא דבסוכה ס"ל לרבא דטעמא הוא משום דסוכה דירת עראי בעינן ולא משום דלא שלטא בי' עינא והנה מל' הש"ס משמע קצת דלא מכשר רבא אלא מקצתו בתוך כ' דאמר זה וזה כשר אבל מברייתא דמסייע ליה לרבא משמע דכשר בחלל כ' ועיין ברבינו יהונתן ובד"ת שם:

תוכן העניינים

קרן אורה על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה