אור ברסלב
קרן אורה על נזיר פרק שמיני › דף ס.

קרן אורה על נזיר· רבי יצחק מינקובסקי

פרק שמיני · דף ס.

דף נט:

תוס' בד"ה תגלחת ראשונה כו'. וכן צריך לומר דשלמים דנזיר לא הצריכוהו כו' ולא הוי צריכי לזה דשלמים בלאו הכי אינו יכול להביא כיון דצריך לאתויי לחם בהדה ולחם ליכא בנדבה וק"ל וע' תוס' ז"ל בזבחים (דף עו ונדה (דף ע .

שם גמ' ותני עלה ומגלח ארבע תגלחות היינו כל תגלחת לאחר שנה דקודם שנה אינו יכול לגלח משום דמספקינן בכל תגלחת דילמא תגלחת טהרה היא. וכתב הר"מ ז"ל (פ"י מה' נזירות ה"ב) דבספק טומאה ליכא נפקא מינה אימתי שנולד בין בתחלת נזירותו או בסוף השנה. וכתב עליו הראב"ד ז"ל דזה אינו אלא אם נולד ספק טומאה ז' ימים קודם סוף השנה דמזה בשלישי ושביעי וכי מגלח תגלחת ראשונה בסוף שנה איכא לספוקי דילמא לאו מצורע הוא אלא טמא ותגלחת ראשונה עלתה לו לגתלחת טומאה ואינו יכול לגלח תגלחת שניה אלא בסוף שנה שניה. אבל אם נטמא בסוף שנה ראשונה ממש אין צריך לתגלחת ראשונה ושניה אלא שנה ושבעה ימים דממה נפשך אם מצורע הוא ודאי דסגי בהכי ואי לאו מצורע הוא אלא טמא גם כן מותר לגלח תגלחת שניה לאחר שבעה דהא ראשונה לא עלתה לו לתגלחת טומאה כיון דלא הזה עדיין שלישי ושביעי. וכן ביאר הלחם משנה ז"ל דברי הראב"ד ז"ל כנ"ל. ועם כל זה אין דברי הראב"ד ז"ל מובנים דבכהאי גוונא היכי מגלח תגלחת ראשונה בסוף שנה ראשונה כיון דבספק טומאה הוא ודילמא לאו מצורע אלא טמא הוא ואסור לגלח בימי טומאתו. ועל כן צריך להמתין בתגלחת ראשונה עד שתהיה ראויה גם לתגלחת טומאה וכן הקשה בקרבן העדה.

וספק הצרעת צריך לומר שנולד לו בתחלת הנזירות דאי באמצע הנזירות אם כן לא היה צריך להמתין בתגלחת שלישית שנה שלימה והיה די בתשלום הנזירות עם הימים שקדמו לספק צרעת. וממה נפשך אם מצורע וטמא הוא ודאי מותר לגלח בתוך השנה ואי מצורע ולאו טמא הוא גם כן מותר לגלח תגלחת טהרה בתוך השנה דהימים שלפני צרעת עולין לו ואי טמא ולאו מצורע הוא כבר יצא הכל בתגלחות הראשונות אלא ודאי צריך לומר דנולד לו ספק צרעת בתחילת הנזירות. ואם כן לר"ל דסבירא ליה לעיל דנטמא בימי צרעתו אינו סותר א"א לומר דספק טומאה נולד אחר ספק הצרעת דאם כן לא היה צריך תגלחת טומאה לספק מצורע וטמא דאי מצורע הוא ולא סתר אין כאן תגלחת טומאה כלל. וצריך לומר דספק הטומאה נולד קודם ספק הצרעת ודו"ק.

ודברי הרמב"ם ז"ל בספר הקרבנות בזה נפלאים המה כמו שתמהו בזה הכסף משנה והלחם משנה ז"ל במש"כ בתנאי העולות דמתנה בעולה ראשונה לחובת מצורע והרי הוא עדיין מחוסר ספירה. ומה שכתב הלחם משנה ז"ל להביא ראיה מהא דאמרינן בזבחים דחייב על שחוטי חוץ בעולה מחוסר זמן. והיינו משום דיכול להביאה אפילו קודם זמנה. אין זו ראיה דאם כן לא היה צריך קרא להכי לרבות דחייב משום שחוטי חוץ כדאיתא שם בפרק פרת חטאת כיון דיכול להביאה ולצאת ידי חובתו אפילו בתוך הזמן פשיטא דחייב משום שחוטי חוץ אלא ודאי לא יצא בה ידי חובתו. ואפילו הכי איתרבי לחייבו משום שחוטי חוץ כיון דשם עולה ושלמים ראוי לפתח אהל מועד בכל זמן. אלא דמדברי הרמב"ם ז"ל בחיבורו פרק י"ח מהלכות מעשה הקרבנות ובפירוש המשנה שם בפרק פרת חטאת משמע דעולה ושלמים כשירים אפילו תוך זמנו עיין שם בתוי"ט פרק הנ"ל. וכן מה שכתב דשניה לחובת נזירות גם כן קשה כנ"ל. וצריך לומר בזה גם כן דיצא ידי עולה אפילו הקריבה בתחלת מנין נזירותו. וזה יפלא דאם כן בעת השלמת נזירותו מגלח הוא בלא קרבן כלל. ולכ"ע צריך לגלח על כל פנים על אחת משלשתן. ומי הכריחו לכל זה והלא נתבאר כסדר התנאים בגמרא להדיא וגם אמאי לא הזכיר הבאת צפרים בתגלחת הראשונה ובהלכה ח' שם כתב נמצאת אומר אם מוחלט הוא הרי טהר בצפרים ואמאי לא הזכירו שם הל' ד' ובירושלמי ובתוספתא מבואר גם כן סדר הקרבנות כמו בתלמודין ולמה שינה הוא ז"ל הסדר. והדבר פלאי.

גמ' והא בעי אשם ר"ש היא דאמר מייתי ומתני. קושיא זו היא קצת שלא במקומה. דאחר תגלחת שניה הוא דשייך לאקשויי הכי אבל לא בתגלחת ראשונה. ולפשטא דשמעתא משמע דאשם מעכב לכ"ע ולרבנן דלית להו תנאה דר"ש אין לו תקנה אבל הרמב"ם ז"ל כתב שם בפירוש דאשם נמי אינו מעכב לרבנן. והכי משמע בירושלמי ובתוספתא דלא הודו לו חכמים לר"ש בהאי תנאה. אבל מכל מקום מודו דיש לו תקנה על ידי חטאת העוף ובעי לאפקורי לנכסיה ע"ש וכן כתב הלחם משנה ז"ל. אבל בסוף נדה (דף ע ע"א) משמע דאשם מעכב גבי שני מצורעים שנתערבו קרבנותיהם. וכן משמע מהא דתנן אין לו בוהן אין לו טהרה עולמית ואי אשם לא מעכב לוגו גם כן אינו מעכב ואמאי אין לו טהרה. וכבר כתבתי לעיל בשמעתא דתנופה בנזיר אי מעכב דלא שייך הכא הך סברא דאין ראוי לבילה. ועוד דאם כן הכא נמי הוי אינו ראוי לבילה כיון דאינו יכול להביא אשם מספק וכדאמרינן בב"ב דספק חשיב אינו ראוי לבילה לענין קריאה דבכורים. ובמקום אחר דקדקתי עוד מהא דתני הקדים חטאתו לאשמו לא עשה ולא כלום. ואי אשם אינו מעכב אמאי לא עשה ולא כלום וע' בלחם משנה ז"ל שם בפ"י מהלכות נזירות.

תוכן העניינים

קרן אורה על נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה