אור ברסלב
קרן אורה על נזיר פרק ראשון › דף ז:

קרן אורה על נזיר· רבי יצחק מינקובסקי

פרק ראשון · דף ז:

דף ז.

מתני' הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת נזיר ל"א יום שאין נזירות לשעות. יש לדקדק למאי דמשמע לעיל גבי פלוגתא דרב מתנא ובר פדא דבאומר נזיר שלשים יום נמי אמרינן מקצת היום ככולו. אם כן מאי נפקא מינה אם אמר ל"א יום או ל' ושעה אחת. הא בל"א יום נמי לא נאסר אלא בשעה אחת מיום ל"א ומקצת היום ככולו. ואין לומר דנפקא מינה דאי אמר ל"א יום מדרבנן אינו מגלח אלא ביום ל"ב דמדרבנן לא אמרינן מקצת היום ככולו. ואילו הוי מצי למימר שלשים ושעה אחת הוי מצי לגלח ביום ל"א אפילו מדרבנן להכי קמ"ל דאין נזירות לשעות והוי כאומר ל"א יום דלא משמע הכי לישנא דמתניתין שאין נזירות לשעות דמשמע דלדין תורה קאמר. וי"ל דנפקא מינה אם נטמא ביום ל"א אחר שעה דאם היה נוזר שעות הוי כאחר מלאת. וכיון דאין נוזרין שעות הוי כתוך מלאת לענין טומאה. וכמו שכתבו התוס' ז"ל לעיל. אלא דהא גופא קשיא אמאי אין נוזרין שעות כיון דאשכחן שעות בנזירות דאפילו אמר ל"א יום אמרינן מקצת היום ככולו.

ומכאן סייעתא למה שכתבתי לעיל דהיכא דפירש זמן לנזירות לא אמרינן מקצת היום ככולו ודוקא בסתם נזירות הוא דאמרינן מקצת היום ככולו ועיין פירוש המשניות להרמב"ם ז"ל שכתב דהא דאין נוזרין לשעות ילפינן מכל ימי נזרו. ובשיטה מקובצת כתב בשם שיטה דהיינו טעמא דאין נוזרין לשעות דהא בלאו הכי אסור שעה אחת ביום ל"א שהוא יום הבאת קרבנותיו. ולמה ליה למימר שעה אחת אי לאו מפני שרצה להיות נזיר יום אחד שלם יותר על שלשים. ולא משמע הכי לישנא דאין נוזרין לשעות. ועוד דהא נפקא מינה בהא דקאמר שעה אחת דאם נטמא בתוך שעה הוי כנטמא בתוך מלאת. ועל כרחך צריך לומר דסברא הוא דאין נזירות לשעות או כמו שכתבו הר"מ והרע"ב ז"ל למילף מקרא דימי נזרו. ודו"ק.

אמר רב ל"ש כו' אבל אמר שלשים יום ויום אחד נזיר שתים. וכר"ע דדריש לישנא יתירא גבי מוכר בור ודות. והרמב"ם ז"ל לפי הנוסחא אשר לפנינו פסק דאפילו בל' יום ויום אחד לא הוי נזיר שתים אלא ל"א יום לחוד. ומפרשי דבריו הגיהו דבריו ז"ל ע"ש. ולפי זה קשה אמאי לא כתב הרמב"ם ז"ל להאי דינא דקאמר רב דהוי נזיר שתים היכא דאמר למ"ד יום ויום אחד. ועוד דלפי הגהת הלחם משנה הא כבר כתב הרמב"ם ז"ל בריש פרק הנ"ל (פ"ג) הריני נזיר אחד ושלשים יום הוי נזיר ל"א. ומה לי אם אמר אחד ושלשים יום או שלשים ואחד יום. אף על גב דיש לחלק מכל מקום אין בזה רבותא. ויותר נראה דהרמב"ם ז"ל תפס בזה שיטת הירושלמי במתני' דפריך עליה דרב ממתניתא דלא נחלקו בשלשים יום ויום אחד דלא הוי אלא נזיר ל"א על מה נחלקו אהריני נזיר שלשים יום ועוד יום אחד. דרבי ישמעאל אמר דהוי נזיר שתים ורבי עקיבא אמר גם בזה דלא הוי אלא נזיר אחת אלמא דר"ע מיקל יותר בזה. ועל כרחך יש לחלק בין לישנא יתירא דבור ודות להאי לישנא יתירא. וכן כתב הבה"ז ז"ל. ועי' בדברי הרע"ב ז"ל על הא דל' יום ושעה אחת כתב דהרי הוא כאילו אמר שלשים ואחד יום. ועי' תויו"ט ז"ל שהעתיק דבריו הרי הוא כאילו אמר שלשים יום ואחד יום. והוא ט"ס דבכה"ג הוי נזיר שתים וכדאמר רב דאין לחלק בין ל' יום ויום אחד או ל' יום ואחד יום. וממתניתין דהריני נזיר שלשים יום ושעה אחת לא תיקשי לרב. משום דבמתניתין ליכא לישנא יתירא. וכדאיתא בירושלמי (ה"ג) ועי' תוס' בערכין דף י"ט. ודו"ק.

תוכן העניינים

קרן אורה על נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה