קרן אורה על נדרים· רבי יצחק מינקובסקי
פרק שלישי · דף כא:
גמרא אמר רב יהודה א"ר אסי ארבעה נדרים הללו צריכין שאלה לחכם. קצת קשה מאי סלקא דעתך דרב אסי, הא תנא תני התירו חכמים, וכדמקשי שמואל עליה. ונראה דלהאי לישנא גם כן סבירא ליה לר' אמי דאין פותחין בחרטה בשאר נדרים, ובארבעה נדרים אלו סגי בחרטה לחוד, והיינו דתנן התירו חכמים, אבל שאלה בעי. אבל מדברי התוס' בנזיר דף י"א (ד"ה נדרי הבאי) משמע דמ"ד צריך שאלה לחכם היינו מדרבנן, ולפי זה יש לומר דהתירו חכמים מדאורייתא קתני. ובירושלמי (פ"ג ה"א) פריך למ"ד דצריך שאלה לחכם מהא דתנן לקמן (כ"ד אף זה יכול להתיר נדרו שלא על פי חכם, ומשני כמ"ש דאין צריך פתח ממקום אחר ע"ש.
רש"י בד"ה קסבר אין פותחין בחרטה. ע"ש שפירש דהחכם אינו יכול לפתוח לו בחרטה, אבל אם הוא עצמו פתח בחרטה מתירין לו לכ"ע, והיכא דאיכא פתח הוא דיכול החכם גם כן לפתוח לו תחלה, ועיין רשב"א (ד"ה אמר ליה אלו) שכתב כן בשם הגאונים ז"ל. אבל פירוש דשמעתא כל הראשונים ז"ל לא פירשו כן. ועיין רש"י ז"ל בעירובין (דף ס"ד ע"ב ד"ה אין פותחין) שפירש גם כן בע"א. ועיין תוס' ז"ל שם (ד"ה פותחין) ובדברי המרדכי (פ"ב) [סופ"ג] דשבועות באורך.
ועיין בלחם משנה ז"ל (פ"י) [פ"ו ה"ה] מהלכות שבועות מה שכתב בשיטת רש"י ז"ל כאן. והיפך הגירסאות לקמן דף ע"ז (ע"ב). ובאמת רש"י ז"ל לקמן גריס כגרסת רש"י בעירובין. דר"ג סובר פותחין בחרטה ע"ש. אבל רש"י הכא נראה דגריס כגירסת הראשונים ז"ל דפותחין בחרטה קולא היא, וכמבואר בפירוש רש"י בכולא שמעתין, ויש לישב ודו"ק. ומה שכתב דשיטת הרמב"ם ז"ל היא כשיטת רש"י ז"ל אין זה מוכרח.