אור ברסלב
קרן אורה על נדרים פרק ראשון › דף ג.

קרן אורה על נדרים· רבי יצחק מינקובסקי

פרק ראשון · דף ג.

דף ב:

גמרא ואי בעית אימא כתב הר"ן ז"ל (ד"ה אלא) נראה לי כו'. והוי מצי לפרש דשינויא דואי בעית אימא קאי בשיטת הש"ס בנזיר שם (ב' דקאמר טעמא להא מילתא דבהאי דוכתא פתח בהאי ברישא ובדוכתא אחריתא שני ע"ש. וכיון דדוקא קתני הוי ליה לפרושי כינוין ברישא, דכעיקר הנדר הם. ומשני ידות איידי דאתיין מדרשא חביבא ליה. ולהכי מפרש לון ברישא. ולענין חילוף הסוגיות דהכא פריך הש"ס הניחא ובנזיר לא פריך הש"ס הכי. היה נראה לישב, דהכא סתמא דגמ' הוא דמשני חסורי מחסרא והכי קתני כו', משום הכי פרכינן הניחא למ"ד לשון נכרים הם. אלא למ"ד לשון חכמים הם היכי משנינן. אלא התם רבא ואמרי לה כדי הוא דמשני חסורי מחסרא והכי קתני כל כינויי נדרים כנדרים וכל ידות כו'. לא פריך עליה הניחא כו', משום דרבא סבירא ליה כמ"ד לשון נכרים הם. והכי קיי"ל.

שם וידות היכא כתיבא כו'. ותניא נזיר להזיר לעשות כינויי נזירות כו'. וכ' התוס' והרא"ש והר"ן ז"ל דכינוין כדי נסבא, ולא איצטריך קרא, וכדמשמע לעיל, ידות דאתיא מדרשא. אבל כינוין לאו מדרשא אתיין. והיינו דלא הוזכר כאן אלא נדרים ונזירות דאשכחן בהו ידות. אבל חרמים ושבועות לא אשכחן דתני בהן ידות בהדיא. אבל בירושלמי (נדרים פ"א ה"א) משמע דקרא לכינוין אתי, ומרבו נמי התם כינויי חרמים, מכל חרם אשר יחרם וכינויי שבועות מהשבע שבועה. ולמ"ד דברה תורה כלשון בני אדם יליף מככל היוצא מפיו יעשה לנדרים ושבועות. וחרמים ונזירות ילפינן מינייהו מגזירה שוה דנדר נדר. וידות בחרמים לא אשכחן. אלא דבגמרא (להלן ע"ב) אמרינן דבמערבא מפיק ליה לידות מהני קראי.

תוכן העניינים

קרן אורה על נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה