קרן אורה על מעילה· רבי יצחק מינקובסקי
פרק ראשון · דף ג:
גמרא, אמר רב גידל זריקת פיגול אינה מוציאה מידי מעילה כו'. איתבי' רב פפא לאביי השוחט את התודה כו'. שיטת רש"י ז"ל בזה לא זכיתי להבין. וכבר הקשו התוס' (ד"ה אלמא) על ראשית דבריו שפי' שחטה חוץ למקומה קידש הלחם היינו לענין מעילה. וכן מה שפירש לקמן הקומץ מביא את השירים לידי מעילה ג"כ אינו מובן, דבשירים אין בהם מעילה, ובעיקר שיטתו דהא דמשני ר' אבא בזריקה הוא לחלק בין היכא דפיגל בזריקה להיכא דפיגל בשחיטה לחוד, והזריקה היתה בשתיקה, והיכא דהזריקה היתה בשתיקה לא הוי פיגול גמור, אלא דווקא אם פיגל גם בזריקה, ומבואר כן מדבריו על קושיא דרבינא מהא דאילפא ע"ש (ד' , והוא תמוה, דדבר פשוט הוא דפיגל בשחיטה לחוד אם זרק אח"כ אפילו בשתיקה חייב עליו כרת, ומבואר כן בכמה משניות בזבחים, ועוד אינו מובן לדבריו מאי דפריך הש"ס א"ה גבי תודה נמי לכי זריק, דו"ק והבן.
אבל שיטת התוס' ז"ל בזה הוא ברור, דהם ז"ל פירשו בד"ה אמר רב גידל דר"ג מיירי בשחט בפיגול וזרק בשתיקה, וכוונתם אף בכה"ג, וכש"כ בפיגל גם בזריקה, אלא משום דהקושיא מתודה איירי בשחט חוץ לזמנו ע"כ פירשו גם להא דר"ג בכה"ג, אבל באמת אין שום חילוק בין פיגל בשחיטה או פיגל בזריקה ותרווייהו פיגול גמור הוא, ופירשו הקושיא מתודה דהכי פריך, כי היכי דאמר רב גידל דבשחיטה לחוד הוי פיגול, ולא מהני הזריקה אח"כ להוציאה מידי מעילה, משום דכבר נפגל בשחיטה, א"כ ה"נ לא תיהני שחיטת פיגול לקדושי ללחם. ומשני ר' אבא דבאמת בשחיטה לחוד לא חשיב פיגול גמור, ואין הפיגול נקבע אלא אחר זריקה, כהרצאת כשר. ע"כ בתודה אף על גב דהשחיטה היתה חוץ לזמנה מ"מ הלחם קדוש, כיון דשחיט' מקדשא ליה. ובשעת שחיטה עדיין לא הי' עליה שם פיגול גמור. אבל לענין הבאה לידי מעילה בקדשים קלים כיון דבשעת זריקה נגמר הפיגול אין הזריקה מועלת כלל.
ותו פריך מהא דאמר עולא קומץ פיגול כו' פקע פיגולו ממנו, מדקאמר פקע פיגולו משמע דשם פיגול עליו תיכף אחר קמיצה אף קודם הקטרה, ולא לענין חיוב כרת, דהחיוב כרת וודאי אינו חל עד אחר הרצאה, אלא לענין שיחול שם פיגול עליו קודם זריקה והקטרה. ואפ"ה תנינן דקידש הלחם, וה"נ זריקת פיגול מביאה לידי מעילה, ותיקשי לרב גידל, ומשני איסורא דמייתי לידי פיגול, אבל הפיגול גמור לא הוי עד לאחר זריקה. וא"ש הא דקידש הלחם. ולשונם ז"ל (סוד"ה קומץ) אין מדוקדק קצת מה שכ' לעולם אין פיגול חל עד שעת זריקה לענין להביא לידי מעילה, אבל כוונתם ברור כמו שכתבתי.
ופריך מהא דאם אחרים מביא לידי פיגול כו', ואם לא פקע פיגולו ממנו היאך מביא אחרים לידי מעילה בהקטרתו, הא עפרא בעלמא הוא, ואי נימא דפיגול לא חייל קודם הקטרה אמאי חשיב ליה עפרא בעלמא, ומשני דמש"ה חשיב עפרא כיון דכבר התחיל בו איסור פיגול, אבל שם פיגול ממש לא חייל עד שעת זריקה, ולא כתבתי זאת אלא לפרש דבריהם בקצרה.