קרן אורה על מנחות· רבי יצחק מינקובסקי
דף עו.
משנה כל המנחות טעונות ג' מאות שיפה וה' מאות בעיט' שיפה ובעיטה בחטין ור' יוסי אומר בבצק ומיבעי' לי בגמרא אי אף בבצק קאמר או בבצק ולא בחטים ופשוט מברייתא דאמר ר"י שיפה ובעיטה בבצק וקשה קצת מאי פשיטותא היא זו דילמא ה"נ אף בבצק קאמר ועיין תוס' ז"ל ונראה בנוסחא זו דר"י אמר שיפה בחטין ובבעיטה בבצק מזה משמע דשיפה בחטין לחוד ובעיטה בבצק לחוד וכן מבואר גי' זו בפי' המשנה אלא דנראה דגרס בדברי ר"י בעיטה אף בבצק ע"ש ומסתברא כגירסא זו דלר"י בעיטה בבצק לחוד דשיפה בבצק מאי אהני אדרבה יכול לבא לידי חימוץ מרבוי השפשוף אבל בעיטה אינו מניח להחמיץ ולכולהו נוסחא לת"ק דאמר הכל בחטים טעמא לחוד כדי לנקותן מהפסולת ולר"י בבצק טעמא לחוד כדי שתהא הלישה יפה והבעיטה פירש"י ביד ובפי' המשנה כתב דבחטין בעיטה ברגל ע"ש:
שם כל המנחות באות עשר כו'. עיין תוי"ט ז"ל ובמשנל"מ ז"ל מ"ש לענין מנחת סלת אי באה עשר ג"כ וכבר כתבתי דנראין דברי המשנל"מ ז"ל דאינו באה עשר כיון דשירים הוא:
שם תוס' בד"ה דאפרשינהו בלישייהו כו' ומסקו דשם תרומה לא חיילא עד אחר אפי'. ועיין בדברי הר"ן והרא"ש ז"ל שם בנדרים ובנדה דף ו' כתבו דקדושת פה חיילא ואסור לשנותה מתרומה אחר הפרשה ולא הבנתי אי חל עליה שם תרומה דאסור לשנותה האיך יוצאין לחולין ע"י פדיון קודם שחיטת הזבח אלא מדנפדין ע"כ ליכא שם תרומה עליה קודם דקדשה זבח קלה הוי צריכי לזה אלא אפילו ליכא שם תרומה עליה בלישה מ"מ שפיר שני התם לרב הוא דהא דשפחתו של ר"ג מיירי בתרומת לחמי תודה ולאו משום קדושת תרומה היא אלא משום קדושת הלחם כולו דמיקרי קדש וליכא קדושה יתירה בתרומה מבלחם כולו. אלא דיקשה לזה מד' הרמב"ם ז"ל בפי"א מה' אה"ט דחלות תודה קודם שחיטת הזבח לא מיקרי קדש לענין כל חומר בקדש והשתא להאי לישנא דרב הונא ס"ל דמעל"ע שבנדה אינו מטמא אלא בקדש ולא בתרומה מאי משני בתרומת לחמי תודה הא אכתי ליכא עלייהו חומרא אלא כדין תרומה ע"ש וצ"ל דסוגיא דנדה אזלא כמ"ד חולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש דמי ושפיר יש ללחמי תודה אפילו קודם שחיטת הזבח דין קדש והרמב"ם ז"ל פסק כמ"ד לאו כקדש דמי וכמבואר שם אלא בעינן קדש מקודש דוקא ועיין בכ"מ ז"ל באורך. שוב ראיתי בד' הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' משכב ומושב שכתב לענין טומאת מעל"ע דחולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש דמי ע"ש: