קרן אורה על מנחות· רבי יצחק מינקובסקי
דף מג:
גמרא ורבנן האי וראיתם אותו מאי עבדי מיבעי לכדתניא כו'. וכ' התוס' ז"ל האסמכתא בעלמא היא דק"ש דרבנן ודבריהם ז"ל קשין קצת היכי כתב בפשיטות דק"ש דרבנן ורב יהודה לחוד הוא דאמר הכי שם בברכות וי"ל דכוונתם לרב יהודה דס"ל לעיל דלאו מצוה שהז"ג היא ואליבי' ע"כ וראיתם אותו לאו לק"ש אתי דאיהו ס"ל דק"ש דרבנן. ובאמת נראה דכולהו מודו דקרא דוראיתם אותו אתיא כפשטי' להביאו לידי זכירה ובכל הני דרשא דמייתי הש"ס גם לרש"י אלא דר"ש ס"ל מסברא דלילה דלאו שעת ראיה היא פטורה ורבנן ס"ל כיון דסומא חייב ע"כ לאו בראיה ממש תליא מילתא וכסות לילה ג"כ חייב ובשבת פרק במה מדליקין משמע דרבי יהודה ס"ל נמי דכסות לילה פטור ואפ"ה אליביה ריבוי' דאשר תכסה בה ע"כ אתי לרבות בעלת חמש דלכסות סומא לא איצטריך אליביה דסומא פטור מכל המצות בלא"ה וק"ל:
שם גמרא מה נשתנה תכלת מכל צבעונים שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע כו'. ובירושלמי איתא וים דומה לעשבים ועשבים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסה"כ יכוין כי הצבע הזה יביא את האדם להתבוננות מלכותו ית' בכל משלה והן ברואי הארץ היינו עשבים בכללם והים אשר הוא חלק המים והרקיע כולם אין אחד להם הכל נשפע מכסא כבוד מלכותו ית' זכרו לנצח נצחים וראיה זו מביא לידי זכירה להיות פחד אלהים לנגד עיניו וה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:
שם גמרא חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה מה כו' ופירש"י ז"ל א"ת מה אלא מאה. נראה שכיוונו ז"ל לישב האי דיוקא דמשמע דשואל מעמך מה היינו מילתא זוטרתי וכקושית הש"ס בברכות לזה אמר דאין תאמר מה אלא מאה ברכות היינו שחייב לברך בכל יום מאה דעיקר הכוונה בברכה להדבק בו יתברך בכל ברכה וברכה ואמרינן במסכת חגיגה דף ט' ע"ב אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד מבואר מזה דהרוצה לשנות פרקו ולא יהי' שכוח ממנו הוא מאה פעמים ואחד ובמאה עדיין נקרא לא עבדו כי באפשרי שימשול השכחה בו אע"פ שלא נחסר אלא האחד אחר המאה ועיקר משנה הפרק היא לשום בזכרונו אהבת ה' ויראתו וכיון שאמר מה ה' שואל כו' ש"מ דמאה ברכות בכל יום המה חיובי למען הדבק בו זכרון השם הגדול ואהבתו ויראתו וע"ז נאמר מה ה' שואל מעמך כ"א עוד תוסיף אחד תהי' עבודתך שלימה ולא תסור מאחריו אפילו כרגע וזש"כ שם כ"א ליראה כו' לטוב לך יכוין כי לא יגע בך רע לבא לידי שכחה ח"ו אפילו כרגע כאשר יקרא השונה פרקו מאה פעמים בשם לא עבדו יוכנו ה' לעבודתו התמה דירושלים עיר הקודש בב"א. ועי' מהרש"א ז"ל בח"א:
שם רב אחא כו' שמעי' לברי' דהוי מברך שלא עשני בור אמר ליה כולי האי נמי עי' פירש רש"י ז"ל ול"נ דבשלמא דהני תלת יש לברכו על ראשית בריאתו שנברא בין אנשים ולא כהני תלת דעול מצות הוקל מעליהם נשים ועבדים פטורים ממצות שהזמן גרמא וראוי ליתן שבח והודיה על קריבות לעבודתו בכל המצות אבל בור אין זה שינוי הבריאה ובבחירתו הדבר תלוי ברצותו לא יהי' בור וריק מכל טוב אלא יכול לעשות פרי הטוב דשם בור גרוע משם ע"ה דע"ה יוצלח מעט לישוב הארץ אבל בור הוא כמו שדה בור ולא יעשה פרי ע"כ הי' בדעת ברי' דרב אחא לברך ע"ז כי לא נעשה ברי' שחותה לא יוכשר לשום דבר ורב אחא אמר לו גם ע"ז אין לברך אחרי שהדבר תלוי בבחירתו וכשאז"ל ואלו צדיק ורשע לא קאמר וק"ל: