קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי
פרק יד - פרת חטאת · דף קיח.
גמרא קרבו נסכים במדבר איכא בינייהו פירש"י ז"ל דרבנן בתראי לטפויי אתו ולהטעין נסכים לבמה קטנה וצ"ל דאף על גב דרבנן סברי אין מנחה בבמה היינו מנחה הבאה בפ"ע אבל מנחות ונסכים שבאים עם הזבח קריבין בבמה ובירושלמי שם מייתי פלוגתא אחריתי בזה תני אף הנסכים קריבין בבמה אמר ר' בון מאן תנא נסכים דלא כרבי דאמר אף משנכנסו לארץ לא קרבו נסכים בבמ' דכתי' בקודש הסך עיין שם:
שם גמ' תני תנא קמיה דרב אדא כו'. הלכה זו יש בה נוסחות שונות וגירסת הצ"ק ז"ל ניחא קצת דתנא תנא קמי' אין בין כו' אלא פסח וחובות הקבוע להם זמן דבבמה גדולה קרב חובות הקבוע להם זמן אפי' ליחיד א"ל יחיד חובה הקבוע להם זמן מנ"ל א"ל איסמיי' א"ל תתרגם מתניתך בעולת ראיה דהוי חובה ליחיד הקבוע לה זמן דאי חטאת חטאת חובה ליחיד מי איכא ופריך ולוקמא במנחה דאיכא חביתין דהוי חובה ליחיד הוא הכה"ג וקבוע לה זמן ומשני קסבר אין מנחה בבמה וא"כ אליבי' לא קרבו חביתין גם בבמה גדולה. ועוד דלפ"ז אמאי לא מוקי בשלמים דאיכא שלמי חגיגה דהוי חובה ליחיד וראיתי בתוס' פסחים דף ל"א ע"ב בד"ה נאכלים כו'. דנראה מדבריהם דחובת יחיד הקבוע להם זמן קריבים בשעת היתר במה והא דאינו מביא ביכורים בשעת היתר במה הוא משום דלא חשיב קבוע להם זמן וכתב שם כמו פסחים דקריבין לכ"ע. ומפסחים אין ראי' דפסחים הוי קרבן ציבור מ"מ מבואר מדבריה' ז"ל דחובה הקבוע לה זמן אפילו דיחיד קרב ויתבאר יותר בזה לקמן דף קי"ט בס"ד. ויש לדקדק עוד כהן הדיוט דחינוכו הוא ע"י עשירית האיפה בשעת היתר במה במה נתחנך כיון דאין מנח' אפילו בבמת ציבור למ"ד אין מנחה בבמה: