קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי
פרק יד - פרת חטאת · דף קטו:
גמרא יתיב רב הונא כו' סבר לאותבי כו' ונחלקו רב הונא ורב חסדא בתרתי ר"ה אמר דמשעת מתן תורה עד הקמת המשכן ג"כ עבודה בכהנים ור"ח ס"ל כמתני' דקודם הקמת המשכן העבודה בבכורות. ועוד אמר ר"ה דעולה שהקריבו ישראל במדבר אינה טעונ' הפשט ונתוח ור"ח אותביה מברייתא דתנא העבודה בבכורות ועולת מדבר טעונה הפשט ונתוח ולכאורה הי' נרא' דאי עבודה בבכורות אלמא דלא נאמרו כל דיני עבוד' עד הקמת המשכן ואז נאמר סדר העבודה וכהנים נבחרו לעבוד' א"כ העולה אינה טעונה הפשט כיון דלא נאמרו עדיין כל דיני העבודה ולמ"ד דהכהנים נתקדשו בסיני א"כ כל דיני עבודה ג"כ מחוייב מיד ועול' טעונה הפשט ונתוח ור"ה ור"ח אמרו איפכא דלרב הונא אע"ג דעבודה בכהנים מ"מ אינה טעונה הפשט וניתוח ולר"ח אע"ג דעבודה בבכורות טעונ' הפשט וניתוח. אלא דיש לדקדק עוד כיון דקודם הקמת המשכן היו הבמות מותרות א"כ אמאי העבודה בבכורות דוקא הא בבמה כולן כשירים לעבודה אפילו אשה ועבד כדאיתא בתוספתא במכילתין פ' בתרא הכל כשירים לקרב בבמה אף הכל ועבדים משוחררים ונרא' דצ"ל אף הנשים ועבדים משוחררים וגם זה צ"ע מאי אריא עבדים משוחררים אפי' אינו משוחרר ג"כ הרי הוא כאשה עכ"פ בכור וודאי לא בעינן בבמה ולמה תנן דהעבודה בבכורות דווק' ע"כ נרא' דהא דתנן העבוד' בבכורות היינו בקרבן ציבור דווקא דהוי כמו במות ציבור בשעת היתר הבמות אבל כל יחיד שרוצה להקריב א"צ בכור דווקא ובזה נחלקו ג"כ אי טעונ' הפשט וניתוח למ"ד אינה טעונ' היינו אע"ג דקרבן ציבור כמו עולת תמיד נאמר בסיני אבל לא נאמר אלא כללותיה אבל לא פרטותיה וכדאמרינן לקמן ומ"ד דטעונ' הפשט וניתוח ס"ל דפרטות נמי נאמרו בסיני אלא דכהונ' לבד לא נאמר אלא מיום הקמת המשכן וא"ש בזה מאי דק' לכאור' בהא דבסוף מכילתין פליגי רב ור"י בעולת במת יחיד אי טעונ' הפשט וניתוח ופליגי אליבא דריה"ג דאמר אין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך מייתי התם ג"כ דמ"ד דעולת במת יחיד טעונ' הפשט וניתוח והשתא לפשטא דשמעת' נרא' דמ"ד עולת מדבר טעונ' הפשט וניתוח עולת במת יחיד ג"כ טעונה הפשט וניתוח וא"כ מאי מייתי התם ת"כ דמ"ד טעונה הפשט וניתוח מברייתא דתני הכי דילמא האי ברייתא אתיא כהאי תנא דעולה שהקריבו במדבר טעונה הפשט וניתוח אבל למ"ד אין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך דווקא במה גדולה כאהל מועד אבל לא במה קטנה. ולפי הנ"ל ניחא דהא דעולת מדבר טעונ' הו"נ היינו קרבן ציבור דווקא אבל במת יחיד גם לדידי' אפשר דאינ' טעונה הפשט וניתוח אלא דא"כ מאי קאמר התם דפליגי אליבא דריה"ג דאמר אין הו"נ אלא מאהל מועד ואילך הא לכ"ע פליגי בעולת במת יחיד ועדיין צ"ע והא דמייתי התם ת"כ כו' הוא מדברי התוספתא במכילתין והך ברייתא דמייתי הכא דעולת מדבר טעונ' הפשט וניתוח הוא נמי מדברי התוספתא בפרק ב' שם:
ועיין בפירוש המשנה להרמב"ם ז"ל שכתב דמאדם עד מרע"ה הי' העבוד' בבכורות וא"כ נהי דבמקדש נתקדשו הכהנים אבל בבמה למה לא יהי' עבוד' בבכורות כמו קודם מתן תור' ובשלמא בישראל י"ל דנתחדשה הלכה דבבמה כולן כשירין אפילו אשה ועבד וכדמרבינן לקמן מאיש להכשיר הזר אבל בבני נח אמאי לא יהי' דינן כמו קודם מ"ת דהעבודה הי' בבכורות אלא דלא מצינו למצוה זו היכן נאמרה בבני נח דמצוה בבכורות וע' בדברי המדרש גבי יעקב דאמר הקב"ה למלאך אתה עשית לבכור שלי בע"מ וצ"ע יותר בזה וע' במשנל"מ ז"ל פ"א מהל' ק"פ מש"כ בזה וע' בירושלמי מגילה במשנה אין בין במה כו':