קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי
פרק יג - השוחט והמעלה · דף קו:
גמרא ק"ו ומה במקום שלא ענש כו' ופריך עלה רבינא א"כ לא יאמר לאו בחלב כו' ובמסקנא פרכינן וכי מזהירין מה"ד ולכאורה קו' דאביי א"ש כיון דהכל איסור אחד שחיטה בחוץ הוא ואם אפי' הקדישו בשעת היתר איכא אזהרה כ"ש כשהקדישו בשעת איסור דהוי בכלל אזהרה זו והוי כמו בתו דילפינן בק"ו מבת הבת משום דהוי גילוי מילתא בעלמא ומאי פריך עלי' רבינא נילף ק"ו חלב מנבילה דהוי תרי איסורי תדע דהא אמרינן יכול יהא ענוש כרת ומהיכ' תיתי למימר הכי אלא משום דחד איסור הוא לא הוי מחלקינן בינייהו וה"א דכרת דכ' בהאי פרשה קאי נמי על אלו קדשים ומנ"ל לחלק בינייהו לענין הלאו ואמאי לא נימא דאכולהו קאי בין הקדיש בשעת איסור במה בין הקדישו בשעת היתר וצ"ל דמ"מ האי ק"ו מה במקום שענש כו' אית ליה פירכא דא"כ נילף חלב מנבילה בהאי ק"ו וכיון דלא אתי האי מילתא אלא בק"ו מה במקום שענש כו' שפיר פריך עליה וכי מזהירין מה"ד ויש לדקדק בשמעתין דאתא לקמיה דרבא משמע רבינא דאקשי לרב אשי א"כ לא יאמר כו' אתא לקמי' דרבא והא רבא ורב אשי לא היו בזמן אחד כדאיתא בקידושין ואולי צ"ל א"ל רבינא לרב כהנא דהוא רבינא הראשון מתלמידיו של רבא וכן רב כהנא אחר היה בימי ר"פ ורבינא כידוע מסדרן של הדורות אלא דלקמן ג"כ איכא למידק הכי אמר רב אשי אמריתא לשמעתא כו' משמע דר"א שמע מרבא הא דאי קשיא לי' כו' וי"ל דרב אשי שמע קושיא דרבא בבהמ"ד משמי' דרבא:
והנה קושיא דרבינא לא יאמר לאו בחלב שני רבא דאיכא למיפרך מה לכולהו שכן לא הותרו מכללן. אבל קצת ק' מאי אירי' דפריך רבינא מלאו דחלב אמאי לא פריך מלאו דדם למה נאמר נימא מה נבילה שלא ענש כו' וליכא למיפרך מה להנך שכן לא הותר מכללו דדם נמי לא הותר מכללו והיה נרא' קצת דלהכי פריך נילף לאו דחלב מנבילה בק"ו משום דתרווייהו בחדא פרשתא נאמרו בפ' צו כל חלב שור כו' וחלב נבלה כו' ואכול לא תאכלוהו כי כל כו' ונכרתה כו' ולהכי פריך למה נאמר לאו דכל חלב שור כו' כיון דעונש נאמר בחלב א"כ ממילא נילף בק"ו דלאו דנבילה דנאמר כאן מה נבילה שלא ענש כו' והוי קצת דומיא דהכא דבחדא פ' נאמר' הלאו בקדשים שהקדישן בשעת היתר במות והעונש נאמ' בקדשי' שהקדישן בשעת איסור הבמות נילף בק"ו מהדדי אלא דא"כ מאי קאמר נילף משרצים כו' וצ"ע: