אור ברסלב
קרן אורה על זבחים פרק יא - דם חטאת › דף צז.

קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי

פרק יא - דם חטאת · דף צז.

דף צו:

גמרא לומר לך מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס משמע דמתניתין דתנן נמי בהאי לישנא אתיא כרבי וכנוסחא דילן במשנה מריקה ושטיפה בצונן זה מבפנים וזה מבחוץ אבל לרבנן דזה בחמין וזה בצונן יש לומר דתרווייהו בין בפנים בין בחוץ אבל הרמב"ם ז"ל בפ"י ובחיבורו נראה דגרס במתניתין מריקה בחמין ושטיפה בצונן ופי' מריקה כמריקת הכוס היינו שאינו מחוייב להפליג עד שיסיר הרושם וכבר כתבתי לעיל בזה אבל בסוף ע"א מבואר דגרסינן במתניתין מריקה ושטיפה בצונן וכדפריך אביי התם מי דמי מריקה ושטיפה בצונן הגעלה בחמין ודו"ק:

שם משנה אין בהם בנותן טעם אין הקלים נאכלים כחמורים ואין טעונים מריקה ושטיפה כחמורים לאוקימתא דאביי מכאן נמי קשה קצת לדברי התוס' ז"ל דמריקה ושטיפה לאחר שנעשה נותר א"כ תרתי למה כיון דאין הקלים נאכלים כחמורים אלא נאכלים לזמנן ואין בהם נותר א"כ ה"ה דאין טעונים מריקה ושטיפה כחמורים דהא לא נעשה נותר כלל אלא הא דאין פוסלין במגע וודאי שמעינן מרישא ואפילו הכי תנן לה. ומה שמדקדק הלח"מ ז"ל מהא דאביי לדברי הרמב"ם ז"ל דאחר אכילה מורק ושוטף אין כאן קושיא כ"כ דגם לדברי התוס' ז"ל שמעינן לה מרישא ואפילו הכי תני לה וכן תניא בתוספתא שהבאתי לעיל וק"ל:

ועיין בתוס' ורא"ש ז"ל סוף ע"א מה שדקדקו לפי שיטת רש"י ז"ל דלינת לילה פוגמת למה חייבה רחמנא שבירת כ"ח ומריקה ושטיפה ע"ש באריכות ולפי הנ"ל דחובת מריקה ושטיפה הוא קודם שנעשה נותר נראה דמצוה בפ"ע היא ואפילו אם לא יבשל אח"כ באותה כלי. וכן משמע מהא דמוקמינן בפסחים פרק אלו עוברין הא דחטאת כל אשר יגע בבשרה כו' להיתר מצטרף לאיסור כי היכי דלא להוי נזיר וחטאת ב' כתובים הבאין כאחד לטעם כעיקר ואי מצות שבירה ומריקה ושטיפה הוא משום איסור בלוע באחר אכתי הוי ב' כתובים דהא מהא דטעון שבירה ומריקה ושטיפה שמעינן דטעם כעיקר בקדשים אלא די"ל דלא הוי שני כתובים דאיצטריך למיכתב בקדשים לאשמעינן דטעון שבירה בכלי חרס ובכלי נחושת מריקה ושטיפה אבל בנזיר איתא דקרא דקדשים נמי אתי לטכ"ע ואפ"ה לא הוי ב' כתובים ע"ש. ואי נימא דמריק' ושטיפה הוא משום שלא יבלע בבישול אחר אכתי קרא דחטאת למה לי הא שמעינן דטכ"ע מהא דמצרך הכתוב מריקה ושטיפ' אלא דמצוה בפ"ע הוא ולא משום איסור בלוע ולפמש"כ לעיל לדברי הרמב"ם ז"ל דעיקר חיוב מו"ש היא משום שמנונית בעין בלא"ה א"ש ודו"ק:

שם משנה יש בהן בנותן טעם הרי הקלים כו' פוסלין במגע ע' בטור וש"ע י"ד סי' ק"ה דמבואר שם דאיסור הבלוע בחתיכה אינו יוצא לחתיכה בנגיעה אלא ע"י רוטב וא"כ אמאי פוסל בנגיעה הא קדשים קלים לא נאסרו אלא מבלוע דקדשי קדשים אלא דבבלוע שמן מבואר התם דיוצא מחתיכה לחתיכ' בלא רוטב ועוד דבקדשים דהיתר מצטרף לאיסור ההיתר ג"כ נעשה איסור וע' בכר"ו שם סי' הנ"ל ויתבאר יותר בשמעתין:

תוכן העניינים

קרן אורה על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה