אור ברסלב
קרן אורה על זבחים פרק יא - דם חטאת › דף צה:

קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי

פרק יא - דם חטאת · דף צה:

דף צה.

גמרא דמיבלע ליה ברוק תפל וכדר"ל כו' והרמב"ם ז"ל כתב דמעביר אלו הסמנים חוץ ממי רגלים שאין מכניסין כו' והוא נגד מסקנת הש"ס וע' לח"מ ז"ל והדברים ברורים כן דלא פסק כר"י דרוק תפל צריך שיהא עם כל אחד מדלא כתבו בה' א"ב ומש"כ הבה"ז דמהא דכ' בלעיסת גריסין דצריך שיהיה מעורב עם רוק שבפיו משמע דהיינו כר"ל לא כן נראה מפי' המשנה שם בנדה דמשמע התם דזהו פי' לשון המשנה לעיסת גריסין של פול חלוקת נפש היינו שיערב בלעיסתו הרבה רוק שבפיו אע"ג דלא הבנתי לשון חלוקת נפש שמורה על מיזוג רוק הרבה מפיו היינו הבלה דפומי' דאמר התם ואולי הכוונה לעיסת גריסין וחלוקת נפש היינו שיהי' בו חלוק מהנפש היינו רוק שבפיו אבל מליצה רחוקה היא מ"מ מבואר מדבריו ז"ל דמהאי לישנא מצריך שיהי' מעורב רוק עם גריסין וא"צ רוק תפל ואין לזה שייכות עם הא דר"ל וכיון שכן ע"כ ז' סממנים לאו דווקא אלא חוץ ממי רגלים קאמר שאין מכניסין מי רגלים למקדש:

שם משנה אחד שבישל בו כו' אחד קדשים קלים ר"ש אומר כו' כבר כתבתי לעיל דממתני' דלא נשנה אלא מריקה ושטיפה ולא הוזכר שבירת כ"ח משמע קצת כשיטת הרמב"ם ז"ל דשבירת כ"ח אינה אלא בחטאת. ולפירש"י ז"ל י"ל משום דגבי שבירת כ"ח לא פליג ר"ש ואמר דקדשים קלים אינן טעונין שבירה דהא מודה דק"ק נמי טעונין הגעלה אלא שטיפה הוא דא"ב כדאמרי' לקמן וכמש"כ ז"ל בכלי חרס דליכא תקנת' אלא שבירה אין לחלק בין קדשי קדשים לקדשים קלים ולהכי לא נשנה שבירת כ"ח במתני' דלא שייכא פלוגתא דרבנן ור"ש גבי' אבל הרמב"ם ז"ל לשיטתי' ליכא למימר הכי דהוא ז"ל כתב בסוף ה' תרומות דקדירה של תרומה הגעלה ג"כ לא בעי אלא שטיפה בעלמא וכתשובתו לחכמי לוניל מהא דהרכינה ומיצה ע"ש וקדשים דומיא דתרומ' הוא לענין זה כדתנן התם בתרומות תרווייהו בהדי הדדי לענין עצמות קדשים וא"כ לר"ש דאמר קדשים קלים אינן טעונין מריקה ושטיפה היינו ג"כ דאפי' הגעלה לא בעי כמו תרומה וא"כ ה"ה דכ"ח לא בעי שבירה והוי לי' למיתני במתני' שבירת כ"ח ג"כ אלא ע"כ לא קאמר אלא בחטאת לבד. ועפ"ז יש ליישב קצת מה שדקדקתי לעיל בכלי אבנים דסגי הכא בהדחה דלא כמו בשאר איסורין דבעי הגעלה והיינו משום דהכא כיון דלא נאמר בהו מריקה ושטיפה אפי' הגעלה לא בעי כמו גבי תרומה דלא בעי הגעלה לשיטתו וסעד לזה מצאתי בתוספתא ר"ש אומר קדשים קלים אין טעונים מריקה ושטיפה אלא הדחה וכן גבי קדשי' פסולין תני התם דאין טעון מריקה ושטיפה אלא הדחה ע"ש בפי'. וזה מבואר כשיטת הרמב"ם ז"ל וא"כ תרומה וקדשים קילי בזה משאר איסורין דבעו הגעלה כדילפינן מגיעולי מדין אבל תרומה וקדשים לא בעי הגעלה אלא הדחה בעלמא אפילו בכלי חרס אם לא משום גזירת הכתוב בכלי חרס שבירה ובכלי נחושת מריקה ושטיפה אבל קדשים קלים לר"ש או קדשים פסולין לכ"ע סגי בהדחה ובאמת נראה עוד מלשון הרמב"ם ז"ל דמריקה דחמין אינה אלא כיבוס להעביר השמנונית בעין כמבואר בדבריו ז"ל בפי' המשנה ובחיבורו מריקה בחמין ושטיפה בצונן מריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטיפת הכוס ומריקת הכוס היינו כיבוס בעלמא ודווקא שפוד ואסכלה הוא דטעונין הגעלה אבל כלי הבישול אין טעונין הגעלה להוציא פליטתן ומה שנותן חמין למרקן לאו הגעלה היא להוציא הבלוע בפנים וכמבואר בדברי התוס' ז"ל פלוגתא דר"ת ורשב"ם ז"ל בזה ויתבאר עוד בזה בלישנא דמתניתין לקמן:

והשתא דאתינן להכי שפיר מצינן למימר דבשאר איסורין מן התורה לא סגי לכלי חרס בהגעלה אף על גב דמצינו הכא בשאר קדשים לדברי הרמב"ם ז"ל דסגי במריקה ושטיפה היינו דווקא בקדשים דלא חיישינן לטעם הבלוע כי אם שמנונית בעין אבל שאר איסורין דבעו הגעלה לטעם הבלוע שפיר ילפינן מדאחמיר רחמנא בחטאת דלא מהני בהו מריקה ושטיפה הוא הדין דהגעלה בשאר איסורין לא מהני בהו כן נראה נכון בדברי הרמב"ם ז"ל. אלא דהוא נגד סוגיית הש"ס לקמן בפלוגתא דרבי ורבנן דאמרינן מאי טעמא דרבנן מידי דהוי אגיעולי מדין ורבי הגעלה לא קאמינא אלמא דפשיטא מילתא דקדשים לא קילי משאר איסורין וכן אמרינן לקמן גבי תרומה דהגעלה וודאי בעי ככל האיסורין ועיין בר"ש סוף תרומות שהביא דברי הירושלמי בקדירה של תרומה מגעילה ג' פעמים ואין למידין מינה לענין נבילה ע"ש בדברי הר"ש ז"ל דאפילו בקדירה של חרס קאמר משמע קצת כשיטת הרמב"ם ז"ל דתרומה קיל משאר איסורין אלא דמסיק התם דטעמא דאין למידין לנבילה משום דמאליהן קבלו עליהם המעשרות ואין האיסור חמור כל כך ועוד קשה קצת לשיטה זו דאם כן מאי פריך בסוף ע"א מתניתא אהדדי דתנן הכא השפוד והאסכלה מגעילן והתם תנן מלבנן ולפי הנ"ל דאבלוע בתוך הכלי לא קפדינן כל כך הכא אם כן היינו טעמא דלא בעינן ליבון הכא אבל הגעלה בעי דהיינו מריקה דידהו ואולי היינו שינוייא דרב אשי התם דהתירא בלע ולאחר שנעשה נותר איסורא לאו בעיניה הוא ועיין בפרק ה' מהלכות חו"מ שכתב הה"מ דסכיני דפיסחא לדעת הרמב"ם ז"ל לא בעי ליבון משום דהתירא בלע כמו קדשים ולפי הנ"ל אין ראיה דבתרומה וקדשים לבד הוא דלא קפדינן אבלוע וכי היכי דהיקל ג"כ בכלי אבנים וכנ"ל משא"כ בחמץ דהוי ככל האיסורין והדברים עתיקין בזה וכבר נאמרו בדברי הראשונים ז"ל ואני לא באתי אלא לפרש מה שנ"ל בשיטת הרמב"ם ז"ל בזה וע' בתוס' ור"ן ז"ל סוף ע"א שם ודו"ק:

תוס' בד"ה עירה לתוכו רותח כו' והאריכו במחלוקת ר"ת ורשב"ם ז"ל בדין עירוי אי הוא ככלי ראשון ולכאורה לא ידענא מחלוקתן במאי אי להבליע הא מבואר בשמעתין דע"י עירוי נבלע בתוך הכלי ואי לענין שיחשב בישול לענין שבת או בבו"ח לא שמעינן ממתניתין כלל ונראה דר"ת ס"ל דכל שמבליע חשיב כבישול וכמשמעות הירושלמי ג"כ אבל מסקנת הירושלמי שם דבישול גמור לא הוי לענין שבת ובבו"ח אלא אם האור מהלך תחתיו וע' בדברי הר"ן ז"ל בפ' כירה שם:

שם גמרא בעי רמב"ח תלאו באויר תנור כו' עיין בלשון הרמב"ם ז"ל שכתב להאי בעיא לענין כלי חרס אי טעון שבירה ודקדק הלח"מ ז"ל דלכאורה ה"ה דמיבעי ליה לענין מריקה ושטיפה ע"ש ולפי מש"כ לעיל בשיטתו דשבירת כ"ח גזירת הכתוב הוא ובחטאת דווקא אע"ג דמן הדין הוי סגי גם בכ"ח במריקה ושטיפה בכל הקדשים א"כ שפיר איכא למיבעי גם בתלאו באויר התנור דאפשר ע"י בישול בלא בלוע ג"כ בכלל אשר תבושל בו הוא כיון דשבירתו לאו מחומר הבלוע הוא אלא גזירת הכתוב אבל בשאר כלים דבעו מריקה ושטיפה לנקותו משמנונית לא מסתבר לספוקי כלל בתלאו באויר דאין לו מה למרק ולשטוף וי"ל דלזה נתכוין במש"כ הרי הדבר ספק אם ישבר לאורויי דדווקא לענין שבירה מספקא ליה אבל לא בשאר קדשים לענין מריקה ושטיפה וכן בתנור של מתכת אפילו בחטאת ודו"ק:

שם גמרא כיון דאיכא שירי מנחות דאפייתן בתנור ואיכא בישול ובלוע פירש"י ז"ל שמן המנחה מכאן קשיא טובא לשיטת הרמב"ם ז"ל דשבירת כ"ח אינה אלא בחטאת א"כ מאי קאמר כיון דאיכא שירי מנחות הא במנחות אין טעונין שבירה כמו שאר קדשי קדשים ומש"כ הלח"מ ז"ל דמיירי במנחה של חטאת ע"כ היינו מנחת חוטא דחטאת קריה רחמנא אין זה מובן חדא דקרא מיירי בחטאת בהמה מנ"ל דאיכא חומר זה גם במנחת חוטא אע"ג דחטאת קריה רחמנא לא לכל דיני חטאת ילפינן לה ועוד הא במנחת חוטא ליכא שמן והוי בישול בלא בלוע ואולי לא הוי גרס לה אלא כהא דלקמן כיון דאיכא שתי הלחם כו' הוי כ"ש וצ"ע וע' בה"ז ז"ל שהרגיש ג"כ בזה:

תוכן העניינים

קרן אורה על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה