אור ברסלב
קרן אורה על זבחים פרק ז - חטאת העוף › דף סח:

קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי

פרק ז - חטאת העוף · דף סח:

דף סח.

שם משנה זה הכלל כל שפסולו בקודש אין מטמאין בבית הבליעה לא היה פסולן בקודש כו' נראה מזה דתרווייהו תנינן במתניתין שמאל ולילה היינו פסולן בקודש דהקרבן מצד עצמו אין בו שום פסול אלא נפסל מפני קדושתו דעבודה בימין וביום דווקא וזה נעשה שלא בהכשר אבל תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה כו' לא היה פסולן בקודש דפסולין הן מצד עצמן ופיגול נותר וטמא לא תנן במתניתין דלא הוי רבותא כ"כ כיון דהמליקה נעשית בהכשר חוץ אם פיגול בשעת מליקה דבשעת מליקה נפסלה זה הוא בכלל אלו שפסולן בקודש והכי תנן לקמן בפ' המזבח מקדש ר"ש אומר לא תרד אפילו נשחטה בלילה שהיה פסולו בקודש שר"ש אומר כל שפסולו בקודש הקודש מקבלו ומשמע התם דר"ש לא בעי הכשירא במקום אחר ולר"י הוא דאמרינן התם דלא מודה דלא ירד אלא דווקא הני דיש להם הכשר במקום אחר שקבלו פסולין היינו טמא דחזי לעבודת ציבור אבל לר"ש בכל הפסולין אם עלו לא ירדו דפסולן בקודש כן נראה מלישנא דהני תרתי מתניתין. אבל בגמרא פליגי רב ור"י ורב אמר דמליקת זר מטמאה בבית הבליעה ומתניתין דתנן כל הפסולין שמלקו כו' ואינן מטמאין מסיק דאתי לאתויי שמאל ולילה וקצת קשה אמאי לא משני דאתי לאתויי פסולי דחזו לעבודת ציבור וצ"ל דריבויא דכל מדייק לאתויי מאי ומוכח משיטתי' דרב דהא דתנן כללא כל שפסולו בקודש אינו מטמא היינו דווקא אלו שיש להם הכשר במקום אחר וא"כ לא א"ש דיוקא אהדדי דלא היה פסולו בקודש כו' משמע דווקא הני מטמאין אבל פסולו בקודש אינן מטמאין אפילו אין להם הכשר במ"א. והתוס' ז"ל בד"ה אמר רב עמדו ע"ז והאריכו בזה וכתבו לפרש לישנא דכל שפסולו בקודש היינו שאירע פסול אחר שנשחט ונתקדש בכלי אבל זר וסכין דאירע הפסול קודם שחיטה כמאן דחנקינון דמי ואפילו לר"ש ירד ומטמא בבית הבליעה וסכין לא הוצרכו לזה דבלא"ה הוי נבילה כדאיתא בחולין ושמאל ולילה משום דאית להו הכשירא וכבר כתבתי דהכא לענין טומאת בית הבליעה ליכא רבותא אם המליקה היתה בהכשר ואירע פסול אח"כ כיון דנעשית מליקתה כדין כבר טיהרה מידי נבילה ואם נפסלה אח"כ מאיזה טעם יחזור עליו טומאת נבילות אלא דמתניתין דלעיל דתנן ברישא וכולן אין מטמאין כו' לא משמע הכי דא"כ מאי קמ"ל התם בחטאת שעשאה למעלה דאין מטמאה כיון דהמליקה היתה בהכשר דמליקה בכ"מ כשר ואי משום שהבדיל אח"כ הא סימן ראשון כבר נעשה בהכשר אלא ש"מ דה"א כיון שנפסלה אח"כ מעיקרא מליקתה לאו כלום היא והויא נבילה דלא התירה התורה מליקה אלא בקרבן שנעשה בהכשר קמ"ל דאינו מטמאה ואכתי לפמש"כ התוס' ז"ל בריש פירקין דחטאת שנעשה למעלה אפילו הזאתו מ"מ נתכפרו בעלים כיון שהגיע דם למזבח א"כ בהא פשיטא דאינו מטמא בבית הבליעה כיון דיצא ידי חובתו וכן יש לדקדק במס' קינים דתנן התם דחטאת למעלה פסולה ואינו יוצא י"ח וע"כ עיקר הפסול לא משום דהזה למעלה אלא משום שלא לשמה דעשאה לשם עולה או משום דעשה מעשה עולה שלא הזה או משום הבדלה וא"כ אמאי תלי הפסול בעשייתו למעלה כיון דעיקר הפסול מחמת דבר אחר הוא ואפילו עשאה למטה פסולה: נחזור לשיטת התוס' ז"ל דלר"ש ג"כ הא דלא ירד ואינו מטמא היינו דווקא בפסול שנעשה אחר שחיטה או אפילו קודם שחיטה ויש לה הכשר במ"א כמו שמאל ולילה והא דלקמן משמע דלר"י הוא דבעינן שיהיה הכשר במ"א (היינו) אפילו אי פסולו בקודש היינו אחר שחיטה כגון קבלו פסולין וזרקו את דמו וכללא דמילתא לד' ז"ל דטומאת בית הבליעה תליא בדין אם עלה לא ירד וכל שלא ירד אינו מטמא כיון דמתרת את האיסור ואם ירד מטמאה ומתניתין דמלק בלילה ע"כ כר"ש אתי:

ובהג"ה פי' הא דכל שפסולו בקודש היינו כל שפסולו כשר בעלמא וגם לר"ש בכל גוונא הא דאם עלה לא ירד היינו דווקא ביש לו הכשר במקום אחר ומליקת בע"מ לכ"ע אם עלה ירד ומטמאה בבית הבליעה עי' בדבריהם ז"ל באורך: אבל מדברי הרמב"ם ז"ל לא נראה כן דבפ"ז מה' פסה"מ כתב סתמא כל הפסולין שמלקו מליקתן אינו מטמאה משמע אפילו בע"מ וגם במש"כ התוס' ז"ל דטומאת בית הבליעה ואם עלה לא ירד בהא תליא ומתניתין כר"ש אתיא לא ס"ל להרמב"ם ז"ל כן דהוא ז"ל פסק כר"י דנשחטה בלילה אם עלה ירד ובמליקה בלילה פ' כסתמא דמתניתין דאינו מטמא וכן בקבלו פסולים כ' דדווקא בפסולין דחזו לעבודת ציבור אם עלה לא ירד ולענין טומאת ביה"ב כ' סתמא כל הפסולין שמלקו אינה מטמאה בבית הבליעה. ונראה דס"ל דר"י דאמר דזר אינו מטמא לאו משום דיש לו היתר בבמה דמבמה לא ילפינן אלא לענין טומאת ביה"ב כל שפסולו בקודש אינו מטמאה אפי' לר' יהודה דס"ל בשמאל ולילה אם עלה ירד התם דווקא דכתיב ג' מיעוטים אבל לענין טומאת ביה"ב אפי' ר"י מודה דכל שפסולו בקודש אינו מטמא. והיינו דלא איתמר פלוגתא דרב ור"י לענין אם עלה לא ירד דהתם פליגי תנאי ר"י ור"ש והכא אליבא דר"י פליגי דאמר התם אם עלה ירד ואמר רב דשמאל ולילה אינו מטמא וזר מטמא ורבי יוחנן אמר דאפילו זר אינו מטמא וה"ה בע"מ אע"ג דלית ליה הכשר במקום אחר אלא דא"כ קשה הא דאמרינן ת"כ דר"י מלקה זר אינו מטמא דלמא האי ברייתא אתיא כר"ש דבכל הפסולין אם עלה לא ירד אפי' אלו דלית להו הכשר במקום אחר ומש"ה אינו מטמא ג"כ אבל לר' יהודה דירד מנלן ויתבאר עוד בזה לקמן בפ' המזבח מקדש בס"ד:

תוכן העניינים

קרן אורה על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה