אור ברסלב
קרן אורה על זבחים פרק ו - קדשי קדשים › דף סה.

קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי

פרק ו - קדשי קדשים · דף סה.

דף סד:

משנה לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר כו' וקשה הא לא אשכחן בחטאת העוף אכילה והקטרה דאין למזבח אלא דמה וכולה לכהנים ומאי אריא דאין אכילה והקטרה מצטרפין הא ליכא הקטרה גביה כלל. וי"ל דלר"א דמחייב במחשב מאכילת אדם למזבח או איפכא איצטריך לאשמעינן דאם חישב חצי זית באכילה וחצי בהקטרה כשר ואין מצטרפין:

שם גמרא הכהן לקבוע לו כהן שיכול והלא דין הוא כו' לכאורה למה ליה האי ק"ו בלא"ה אי לא נאמר הכהן מנלן למימר דבעי כהונה ונראה דמדכתיב והקריבו אל המזבח אפילו אי לא כתיב הכהן ה"א דבעי כהונה מדכתיב והקריבו אל המזבח ואין זר קרב למזבח אבל כיון דאיכא ק"ו דלא בעי כהן להכי איצטריך קרא אלא דא"כ פליג ר"ע דאמר דלא צריך קרא למליקה דבעי כהן מהאי טעמא דכי תעלה על דעתך שזר קרב כו' ורש"י ז"ל פי' דליכא פלוגתא וכולה ר"ע קאמר לה וא"כ האי ק"ו הוא לרווחא דמילתא ועיקר קרא אתי דמליקה בעצמו של כהן אבל עיקר האי ק"ו קשה לי דמאי קאמר עוף שלא קבע לו צפון כו' הא אדרבא חומרא יתירא איכא בעוף דקבע לו מזבח דווקא וכדאמרינן לקמן דמליקת עולה בראשו של מזבח וא"כ קביעותא יתירא איכא בבן עוף דאינו כשר אלא במזבח ובן צאן כשר גם בצפון המזבח וי"ל דקרא איצטריך לחטאת העוף דמליקתה כשירה בכ"מ וכן נראה מד' התוס' ז"ל בד"ה עוף שלא קבע כו' דחטאת העוף נמי מהאי קרא שמעינן דבעי כהן אבל נראה דלחטאת לא בעי קרא דגבי' כתיב ג"כ והביא אותם אל הכהן כו' ומלק שוב ראיתי בס' מי"ט שהעיר בזה ונראה עוד דקביעות מליקה במזבח הוא משום דצריך להזות מגופה ע"כ מסתברא שימלוק על המזבח ולהכי גם בחטאת תניא מלקה בכ"מ במזבח כשירה וגבי עולה נמי קאמר לקמן יכול ימלקנה בין למעלה בין למטה משמע דלא מספקא ליה אלא אי למעלה או למטה אבל במזבח פשיטא ליה והיינו מסברא הנ"ל אבל לא היא עצמה יש לה קביעות מקום ועדיין צריך עיון:

שם גמרא מה אם שחיטה כו' קבע לו כלי עוף שקבע כו' אינו דין שיקבע לו כלי והקשו התוס' ז"ל נילף מדאיתקש חטאת העוף למנחה ע"ש ול"נ דלא שייך הקישא בזה דאין לנו להוציא עוף קדשים מבין חולין דבעי כלי היינו זביחה ובעצמו של כהן לאו שחיטה היא והיכי שייך למילף לענין זה חטאת ממנחה אלא דא"כ לא איצטריך להאי ק"ו כלל ובלא"ה אי לא כתיב בהן ומלק וודאי ה"א דצריך כלי כמו בחולין ועי' ק"א מש"כ בזה:

ומש"כ התוס' ז"ל דחטאת איתקיש כו' ג"כ קשה דא"כ נילף עולה מחטאת בגז"ש דומלק כדילפינן לקמן כל דיני מליקה מהדדי מהאי גז"ש אלא משמע דכל דינים אלו בין לחטאת בין לעולה ילפינן וכמשמעות התוס' לעיל וכמו שכ' ג"כ בד"ה אף מליקה כו':

שם תוס' בד"ה אף מליקה בראש כו' אבל להצריך כו' בעולה לא ילפינן ע"ש ולשיטת רש"י ז"ל לעיל בפ' איזהו מקומן הוי זה הימנו ודבר אחר דאיכא פלוגתא בזה ול"נ דאין ללמוד חטאת מעולה למליקה למעלה דעולה מיצוי דמה למעלה גם מליקתה למעלה אבל חטאת דהזאתה למטה לא עדיף מליקתה מהזאתה וזה נכון:

שם בא"ד וא"ת ור' שמעון כו' א"כ מנ"ל בחטאת דבעצמו של כהן ע"ש ולדידי גם הא לא קשיא דהיכי מצינן למימר דבחטאת בעינן סכין א"כ היאך קרב עולה הא קרינן בי' ממשקה ישראל כיון דאין ראוי לאכילה ולא אשכחן שום דבר קרב למזבח ולהדיוט אסור וחלב ודם שאני דמצותן בכך כדאיתא ריש פ' גיד הנשה וגיד הנשה של עולה חולצו לתפוח כדאיתא התם וע"כ חטאת ג"כ מצותו בעצמו של כהן ונאכל גם לכהנים:

שם תוס' בד"ה דמו כולו נראה דחטאת לא בעי דמו כולו כו' ולא הבנתי דהיכי שייך בחטאת דמו כולו כיון דצריך הזאה תחילה ואח"כ מיצוי כמש"כ והנשאר בדם ימצה כו' א"כ לא בהזאה הוי דמו כולו ולא במיצוי אבל בעולה דאין צריך אלא מיצוי איצטריך לאשמעינן דצריך למצות דמו כולו ובת"כ משמע דאשמעינן דצריך למצות דמו כולו היינו דם הראש והגוף וזה ג"כ דווקא בעולה דהראש לעצמו והגוף לעצמו להכי איצטריך לאשמעינן דצריך למצות דם שניהם אבל בחטאת דלא בעי הבדלה לא איצטריך האי דרשא:

שם גמרא והסיר כו' זו זפק כו' עי' בק"א שהאריך בזה לפרש פלוגתא דהני תנאי ומתניתין כמאן אתיא ע"ש מש"כ בשם הרמב"ן והרא"ם ז"ל ועי' לח"מ ז"ל שדקדק למה לא כתב הרמב"ם ז"ל קודרה בסכין כו' ולפי משמעות המשנה דנוטל גם את בני מעיים וזה כאבא יוסי וכ"כ הרמב"ם ז"ל וא"כ הוי דלא כר' ישמעאל לפירש"י ז"ל וכן הוא משמעות הת"כ דכל בית הראי נפסל בעוף להקטרה:

תוכן העניינים

קרן אורה על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה