קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי
פרק ו - קדשי קדשים · דף סב.
גמרא אחד שהעיד להם על המזבח פירש"י ז"ל דהעיד להם שיכולים להוסיף עד ששים אמה ובמתניתא אליבא דר"א בן יעקב א"א לפרש כן דהא ס"ל דכולי' מזבח בדרום קאי וא"כ היכי מצינן להוסיף על המזבח עד ס' דהא בס"ה ליכא בחלק הדרומי כ"א ס"ה אמות והכבש ל"ב לא נשאר על המזבח כ"א ל"ג אמות וע"כ ראב"י לא ס"ל הך דרשא דכי בית אלא כאינך אמוראי דלעיל משום דלא סיפק או משום שיתין והיינו דכליל לתרווייהו המקום והמזבח בחד עדות דמידת המזבח סברא בעלמא היא ודו"ק:
שם גמרא מידת ארכו ורחבו וקומתו אין מעכבין ואמר ר' מני ובלבד שלא יפחות ממזבח שעשה משה משמע מזה דארכו ורחבו אין מעכבין לא למעלה ולא למטה ולא יותר מששים אמות ול"פ מאמה אחת אבל בגובהו נראה דלמעלה אין לו שיעור היינו אפילו יותר מעשרה אמות אבל למטה יש לו שיעור דהא של משה ג"כ גבוה י' הוי לר' יוסי לעיל וקי"ל כוותי'. וא"כ לא הבנתי דברי התוס' ז"ל בד"ה אף מזבח ששים שהקשו מהא דקאמר בכיסוי הדם קמוסיף אבניין. ותי' דמגובה פריך ע"ש וכן נראה מדבריהם בפ' כסוי הדם שכתבו דהא דהוסיפו ד"א מן הדרום ומן המערב היינו משום דקרא אשכחו ודרש מה בית ששים כו' אבל על גובהו אין להוסיף והא דאמרינן דמידת גובהו ג"כ אין מעכבין י"ל דנהי דלא מעכב מ"מ לכתחילה צריך שיהיה לא יותר מעשרה כאמור בתורה או י"ל דמפרשים הא דאורך ורוחב וגובה אינו מעכב היינו אם פיחת משיעור האמור בתורה אבל יותר מששים באורך ורוחב ויותר מעשרה בגובה שפיר מעכב דלא אשכחן שום סמך להרבות בשיעור יותר אבל פחות אשכחן במזבח שעשה משה שלא היה מקום המערכה אלא אמה. וכ"ת מידת גובהו אמאי אינו מעכב הא של משה ג"כ היה גובה עשרה י"ל דלא חשיב אלא מקום המערכה שנ' בו וקומה ג' אמות וכן מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל דהא דקאמר ובלבד שלא יפחתנו משל משה קאי גם אגבוה ולא יעשנו פחות מגבוה ג' במקום המערכה אלא דקשה לי א"כ מאי לא יפחות משל משה הא בכל המזבחות גובה מקום המערכה לא היה אלא ג' אמות משפת סובב ולמעלה ובשיעור גובה כולן שוין היו וכן הא דקאמר רב יוסף אמה נראה דלבר מקרן והילוך רגלי הכהנים קאמר כמו של משה ומסתימות לשון הרמב"ם ז"ל נראה דסגי באמה אחת לחוד וצריך עיון:
שם גמרא קרי עלייהו בני קטורה עי' מהרש"א ז"ל בח"א ונראה לכוין דבריהם ז"ל ע"פ ד' המדרש הנעלם כי שם אברהם יכונה על כח הנשמה ודעת ושכל האמת ועיקר תולדתו הוא דעת תורה ומצותיה באמת לאמיתו והתולדות אשר אינם ע"ד הזה לא יקרא שם השכל האמיתי עליהם וע"ז נאמר כי ביצחק יקרא לך זרע אבל התולדות האחרות שילחם מעל יצחק ע"כ כל מי שיולד בדעתו ושכלו ענין חוץ לקו האמת יכונה עליהם שם בני קטורה כאשר הם לא היו תולדות אברהם העיקרים כן הם תולדות אלו כיוצא בהם ולא יקרא עליהם שם הדעת השלימה ע"כ לא ידעו מאי קאמר רב יוסף וכן איתא במ"ר כאשר אמרו תלמידי ר"ט לפניו דבר שאין מתקבל אמר להם לא ירד בני עמכם כי אין זה תולדות בעלי דעה השלימה לדבר דבר שלא בדעת אפילו בד"ת וע"ז מייתי הש"ס עובדא דבני אחתי' דר"ט דהוי יתבי קמי' ולא אמרי מידי והוא נגד טבע בעלי דעת אשר לא יפסוק כח שכלם להוליד השכלות אמיתות בתורה ומצות ופיהם יפתח כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק וכשיפסק המעין הזה מאיש משכיל הוא על אחד מב' אופנים או שנתן עיני שכלו בהשכלה זרה אשר מצאה חן בעיניו או גם אם ישוטט תולדות דעתו ושכלו בעניני התורה אך לא לאמיתה ע"כ יסגר פי המדבר להוציא לפני רבן ר"ט דבר שאינו ברור וזש"א להם ויוסף כו' ויקח אשה ושמה יוחני ירמוז להם אולי נטה רעיונות שכלם בדברים זרים אשר מצאו חן כאשר יש הלצות רבות אשר ימצאו חן לשקר ואין בהם חפץ השיבו לו קטורה כתיב באו להצטדק כי לא נתנו עיניהם בזרות כ"א בעניני התורה אך לא לאמיתה קרי עלייהו בני קטורה כי גם זה אינו מבני הדעת השלימה והבן: