אור ברסלב
קרן אורה על זבחים פרק ה - איזהו מקומן › דף נו:

קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי

פרק ה - איזהו מקומן · דף נו:

דף נו.

גמרא ר"י אמר חייב דהא אידחי ליה מאכילה יש לדקדק לפ"ז דמיד הוי נותר גמור ואפ"ה אין שורפין אותו בלילה א"כ היכי בעי למימר ר"י דנותר שלא בזמנו שורפין אותו אפילו בלילה הא עיקר שריפתו הוי שלא בזמנו דבשקיעת החמה של שני נעשה נותר ואין שורפין אותו בלילה. וי"ל דזה חשיב בזמנו וכמו שכ' התוס' ז"ל בפסח דאינו נשרף אלא לבקר שני ע"ש וחזקיה אמר דלא הוי נותר עד הבקר ואין להקשות לחזקיה ממתניתין דפסחים הפסח אחר חצות מטמא את הידים אלמא דחשיב נותר גם קודם זמן שריפתו משום דמ"מ כבר נפסל ואינו ראוי לאכילה כי היכי דמיבעי לן בפסול יוצא אי מטמא את הידים משום דאפוקי בידים לא מפיק ועוד נ"ל דמחשב בפסח אחר חצות גם ר' יוחנן מודה דכשר אפילו לר"א ב"ע דהכי מוכח מקרא דמועד צאתך כו' אתה שורף וע"כ אתי לאשמעינן דלא נעשה נותר אלא עד הבקר וכמש"כ רש"י ז"ל בברכות (דף ח') דהא משרף לא שרפינן ביו"ט ולמאי נפ"מ קאמר דזמן שריפתו אלא ש"מ דלא מיקרי נותר עד הבקר וכיון דלא מיקרי נותר אין מחשבין עליו דהא לר"י חיוב נותר ומחשבה חד דינא הוא ולא הוי פיגול אלא היכא דמחייב משום נותר אבל אחר חצות בפסח דלא מחייב משום נותר כי חישב עליו כשר הוא ואפילו פסול בעלמא אין בו כדאמר חזקיה וכן מבואר בתוספתא פסחים פ"ה ועפ"ז לא הבנתי ד' התוס' ז"ל במנחות דף כ' ע"ב שכ' שם דאין לפרש משתשקע החמה דדם הוא פיגול דרבנן דדומיא דהנך בבשר ואימורים קאמר דהוי פיגול מדאורייתא מדלא קתני בשר קדשי קדשים מחצות ואילך דזמן אכילתן מדרבנן ע"ש ולפי הנ"ל לא אשכחן כלל פיגול דרבנן ואפילו אי אסור באכילה מדאורייתא כשר הוא כל שלא נעשה נותר גמור להתחייב כרת ומד' התוס' אלו נראה דס"ל דבכל הקדשים אחר חצות אסור באכילה מדרבנן ועי' תוס' פסחים דף ק"כ:

שם גמרא ת"ל ביום השלישי ביום אתה שורפו כו' לפי מאי דמסקינן ביבמות פ' הערל מריבויא דוהנותר דאפילו נותר שלא בזמנו אינו נשרף בלילה א"כ למה לי האי קרא דאינו שורפו בלילה וי"ל דה"א דמצוה לשורפו תיכף לאכילה ואפילו בלילה וק"ל:

שם תוס' בד"ה לשני ימים כו' ונראה דמעשר יליף בבנין אב משלמים כו' ויש לדקדק מנלן דילפינן משלמים נילף מתודה דקדשים קלים הוא ואינו נאכל אלא ליום ולילה וי"ל דרש"י ז"ל כתב לקמן דתודה הוי דבר שיצא לידון בדבר החדש וא"כ לא מצינן למיגמר כללא מיניה וכדאמרינן לעיל והיינו דריה"ג לא פריך לר"ט אלא דיגמור מחטאת ואשם ולא פריך ליגמור מתודה משום דלא מצינן למילף בבנין אב מתודה דיצא לידון בדבר החדש אבל לבתר דיליף בהקישא פריך שפיר דילמא איתקיש לתודה אלא דהתינח למ"ד דכללו לא גמר מיניה אבל למ"ד כללו גמר מיניה הדק"ל אמאי לא ניגמור מתודה וי"ל דלשלמים דמי טפי דשניהם אין טעונים לחם משא"כ תודה, דטעונה לחם וק"ל:

תוס' בד"ה ונאכלין בכל העיר כו' עי' מש"כ לעיל דף נ"ה ע"א בגמרא שם:

שם משנה הבכור נאכל לכהנים כו' עיין בתוספתא דתני התם בבכור ובכל המורם זה הכלל כל שהוא אוכל בתרומה אוכל באלו וכל שאינו אוכל בתרומה כו' והאיכא חוזרת דאוכלת בתרומה ואינה אוכלת בחזה ושוק אלא דאין למידין מן הכללות:

תוכן העניינים

קרן אורה על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה