קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי
פרק ה - איזהו מקומן · דף נב:
גמרא מה דמים כו' אף דמים כו' אם נתן למטה לא כיפר. מהאי ברייתא משמע דס"ל שלא במקומו לאו כמקומו דמי דאי כמקומו דמי אמאי לא כיפר הא בעלים נתכפרו וכ"ת דלא כיפר להתיר בשר לאכילה קאמר דא"כ לא הוי דומיא דלא כיפר בדמים פנימיים שנתנן בחוץ דלא כיפר וע"כ לא כיפר לגמרי קאמר דהא נשרפין המה וכבר כתבתי לעיל בזה אי מפנים לחוץ או איפכא אי אמרינן שלא במקומו כמקומו דמי ומהא דאמר רבא למ"ד שיריים מעכבים אתי בק"ו אם נתן למטה לא כיפר מניתנין בפנים שנתנן בחוץ דלא כיפר משמע נמי דחד דינא להו ולעיל כתבתי בזה באורך ועי' תוס' בד"ה אותה כו' ובבה"ז ז"ל וצ"ק ז"ל:
שם גמרא אמר לו ר"י כו' וגירסת הילקוט אמר לו ר' נחמיה כו' ולא משמע הכי בשמעתין דא"כ למה ליה לר' יוחנן למימר תנא ר' נחמיה כד' האומר שירים מעכבים הא בהדיא ס"ל הכי לר' נחמיה הכא וכן ביומא ד' ס' לא משמע כגי' זו עיין שם ודו"ק: