קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי
פרק ד - בית שמאי · דף מא.
תוס' בד"ה ואתא לי' שעיר כו' וא"ת רבי כו' עי' בה"ז וצאן קדשים ז"ל:
שם בא"ד ותו מנא לי' הכא כו' אימא איפכא כו' ולא הבנתי דהא פר יוה"כ לא שמעינן לר"י אלא מק"ו משעיר עבודת גלולים אע"ג דשעיר עבודת גלולים ילפינן מהקישא מינה שמעינן דדבר הלמד [בהיקש] חוזר ומלמד בק"ו וא"כ היכי מצינן למילף שעיר בהיקש מפר הא פר גופא לא שמעינן אלא בק"ו מדבר הבא בהיקש והיכי מצינן למילף מינה תו בהיקש הא היקש גופא אינו חוזר ומלמד בהיקש וכן לרבי נמי היכי מצינן למילף שעיר מפר בהיקש הא פר יוה"כ גופא מהיקש ילפינן דלפר זה פר יוה"כ הקישא הוא:
שם שעיר של יוה"כ משעירי עו"ג כו' הוא דיבור בפני עצמו: