קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי
פרק ב - כל הזבחים · דף יח.
תוס' בד"ה אתיא חוקה כו' וצריך לחלק אמאי הוי דבר הבא מן הכלל. ונראה דדווקא בלא יחלל דכה"ג דלא נאמר בלשון אזהרה אלא הוא לא יחלל אם לא יצא ומינה דייקינן הא אחר כו' זה הוי דבר הבא מן הכלל. וכן לא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו אם יתרום מן היפה לא יהיה חטא זה דומה ממש כלא יחלל דכהן גדול אונן אבל לא יחללו דכתיב בטמא האי לא יחללו אזהרה הוא שלא יחלל הרי נאמר בפירוש שחילל. וכן חוקה שנא' שיהיה זה לחוק ולעיכוב מה ענין זה לדבר הבא מן הכלל ושפיר ילפינן חד מחבריה לעכב:
שם בא"ד השתא א"ש קושית הר"ר יעקב כו'. דבריהם פשוטים כמש"כ הצ"ק ז"ל דא"ש קושיא דלעיל למה לי תרי קראי במחו"ב דאיצטריך יתור בשלשתן דליהוי ג' כתובים. וכ' דחוזרני כו' דאכתי קושית הר"י במקומה דבג' כתובים ג"כ אין צריך יתור אלא בשנים ואכתי תרתי במחו"ב למה לי. ותי' דקרא דוחגרת אתי לחילול וקרא דלעיל אתי למיתה אע"ג דממילא שמעינן מיתה מהכא מדאיקרי זר איצטריך קרא דלעיל לאשמעינן דאיכא מיתה אפילו במכנסים דלא כתיבא בהאי קרא דוחגרת וקרא, דלעיל אכולהו בגדים קאי: