אור ברסלב
קרן אורה על הוריות פרק שלישי › דף יג ע"ב

קרן אורה על הוריות· רבי יצחק מינקובסקי

פרק שלישי · דף יג ע"ב

דף יג ע"א

רש"י בד"ה מתני ליה רבי כו' כדתנן במסכת תמורה פ"ק קודש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבה כו', עיין מהרש"א ז"ל שכתב לא מצאתיה שם. ופשוט הוא שחסר בלשון רש"י ז"ל כמה תיבות, וקאי אדברי ר"מ דאמר אלו היה תמורה לא היה קרב. ובתמורה דף ה' (ע"ב) ילפינן מכי קדש הם דאין תמורת מעשר קריבה:

גמרא אמר רשב"ג לא בעו למיעבד היכרא בין דידי לדידהו. הנה רשב"ג היה מפורסם בענוה, כדאיתא בבבא מציעא (פ"ד ע"ב). וח"ו לומר שלכבוד עצמו תיקן תקנה הזאת. אלא נראה דחכמינו ז"ל הביאו המעשה הזה אחר המשנה הנישנית בסדר המעלות מי הקודם לחבירו. וענין אלו המעלות כי אתם קרוים אדם כי כל (ישרים) [ישראל] יחד בכלל הם בצורת אדם, וכמו אשר באדם כל בניינו הוא בסדר מדרגה זה למעלה מזה, והחיות משתלשל בקרבו מראשו ועד רגליו, וכל אבר מקבל מאשר למעלה ממנו. ואם יתהפך ח"ו סדר בנינו יחלש כחו ותפסוק חיותו ח"ו, כן הם כל (ישרים) [ישראל] בכלל מחוייבים להתנהג על סדר המדרגה. ויש שהם בחינת ראש ויש שהם בחינת שאר המדרגות. ע"כ צריכין שישמרו בחינת מעלתן וסדרם כמו שהמה. וכל היותר במעלה הוא קודם לחבירו, ע"כ תמצא מנין מעלת (ישרים) [ישראל] בשררה מספר עשרה, כנגד כחות האדם בכלל שהם במספר עשרה. ואלו הן סדר מספר המעלות מלך. וכה"ג. ונביא. ומשוח מלחמה. וסגן. ואמרכל. וגזבר. ראש משמר. וראש בית אב. וכהן. כל אלו יש להן מעלה זע"ז. ולוים על ישראל אין להם מעלה אלא בשעת הדוכן. וכדאיתא בירושלמי (פ"ג ה"ה) והחכמה קודמת לכולן. וזה שנאמר (קהלת ז', י"ט) החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר. וכשהן מתנהגין על סדר המעלות הן במעמד ומצב טוב, כי ישכון כבוד עליון על הראש, ומשם יגיע ממדרגה למדרגה עד סוף, וכולם חיים וקיימים. אבל אם ח"ו איש הישר בעיניו יעשה, וכל אחד אומר אני הראש זה מהרס ח"ו כל מצבן, כמבואר בדברי זוה"ק. כי כן הוא טבע הנחש שיקדים הזנב לילך לפני הראש. ובכל הקללות שקלל ישעיה הנביא ע"ה לא נתקררה דעתו (כי לא נודע לו מדוע עשה ה' ככה לעם הזה להסיר משען ומשענה ושארי הקללות) עד שאמר (ישעיה ג', ה') ירהבו הנער בזקן (חגיגה י"ד ע"א). כי דבר זה מביא לידי כל הקללות ח"ו, וכמו שכאשר ישמרו סדר קומתם וצלמם והם בכללם אדם השלם הם מתברכין בח"י ברכות, נגד ח"י חוליות שבשדרה (ברכות כ"ח ע"ב), אשר הם מעמד ומצב כל קומת האדם. כן הוא ח"ו אם אין הקומה שלימה אז יבוא עי"ז י"ח קללות. ובזה יש לכוין מה שאמרו ז"ל (סנהדרין צ"ז ע"ב) כי בכל דור לא יהיה העולם חסר מל"ו צדיקים. ורמינן קראי אהדדי, ממה שנאמר סביב ח"י אלף. ומשני הש"ס הא דמסתכלי באספקלריא שאינה מאירה הם שמונה עשר אלף, והא באספקלריא המאירה הם ל"ו. והוא, כי האדם נברא בחומר וצורה, וקומת החומר דוגמת קומת הצורה. והתכלית בבריאתו הוא לזכך קומת חומרו, להיות שניהם לאחדים בידו רק אל הטוב. וידוע דברי הרמב"ם ז"ל (עיין ה' יסוה"ת פ"ז ה"ו) מה שהיה ענין אספקלריא מאירה ושאינה מאירה, כי המאירה הוא מי שנזדכך חומרו ולא יהיה למסך מבדיל מראות בכבוד שמים. ושאינה מאירה הוא מי שלא נזדכך עדיין בתכלית, ע"כ לא יוכל לראות ראיה שלימה מפני מסך חומרו המבדיל. ע"כ אלו שהם בבחינת אינה מאירה הם במספר ח"י לבד, כי לא נשלם אצלם קומת החומר. אבל אלו שהם בבחינת מאירה שני הקומות אצלם בשלימות. ע"כ מספרם ב' פעמים ח"י, כנגד שני הקומות. וזה שהבטיח לנו ה' בסוף כל הברכות (ויקרא כ"ו, י"ג) ואולך אתכם קוממיות, כי להיות ימות המשיח נהיה כולנו שלימים בשתי הקומות, ונזכר לחזות כולנו באיספקלריא מאירה. והנה נודע כי הנשיא והחכם והאב"ד כ"א יש לו מעלה נודעת. והנשיא קודם לחכם, והחכם לאב"ד:

ע"כ אמר רשב"ג לא בעו למעבד היכרא כו' וח"ו לא דרש לכבוד עצמו, כי ודאי בינו לבין עצמו התנהג עמהם כמצות הנשיא להתנהג עם ת"ח, לחלוק להם כבוד ולאהוב אותם כנפשם. אבל בקרב העם הוא הראשון לכל. וכולם מחויבים לחלוק לו כבוד, כי כן הוא סדר ההנהגה להיות ראשון ראשון ואחרון אחרון. וע"ז היה כוונת רשב"ג לעשות היכרא בקרב העם, שלא לשנות הסדר המחויב. שהמאוחר במעלה מחויב להיות כפוף אל שלמעלה הימנו, כדי לקבל ממנו ההשפעה האלהית. ור"מ ור' נתן בקשו לומר לו מי ימלל גבורות ה' כו', כי אין ראוי להיות צינור ההשפעה וראש בחכמה אלא מי שאין בו שום חסרון, כי אם אין לו מה יתן לאחרים. ע"כ ביקשו לומר לו גלי עוקצין, ואיסתייע מילתא וגמר:

תוכן העניינים

קרן אורה על הוריות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה