קרן אורה על ברכות· רבי יצחק מינקובסקי
דף ג.
גמרא ולא זו בלבד אלא כל שעה שישראל נכנסין לבית הכנסת כו' הקב"ה מנענע בראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים כו'. בא וראה רמיזתם ז"ל. הנה באמת אף בשעת הגלות שכינת כבוד מלכותו יתברך עם ישראל אלא דאינו דומה התגלות מלכותו בהיות ישראל שרויין על אדמתן ומשכן ה' בתוכן ושמו הגדול והקדוש נקרא עלינו בכל מיני טובה וברכה אבל בשעת הגלות כבודו ית' בהסתר ואוצר הברכה נסתם ולזה אנו מתפללין יהא שמו הגדול מבורך אבל יש עוד בחינה אחת התגלות אהבתו ית' אלינו כאב עם הבנים בתכלית היחוד והאהבה אשר לזה הגלות הוא למסך מבדיל כמשאז"ל מיום שחרב ביה"מ נפסקה מחיצה של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים ומה שנאמר בישראל לרוב אהבתו ית' עלינו ישראל אשר בך אתפאר בעת הגלות נאמר השליך משמים ארץ תפארת ישראל. והנה אמרו ז"ל קב"ה מניח תפילין ונאמר בהם שבח ישראל. ולזה אמרו ז"ל בשעה שהאדם חוטא שכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי כי בעבור חטא האדם הפגם בא לשני דברים אלו הא' להשליך תפארת ישראל והב' מיעוט הברכה וההשפעה עליונה אשר בעת הגלות בכלל ולכ"א בפרט מפני החטא וה' הטוב רצונו להטיב כמש"נ פותח את ידך כו' לזאת אומרת בשעת החטא קלני מראשי כי הפאר אינו בשלימות קלני מזרועי כי החטא סותם צינורי השפע וזה שאמרו ז"ל כאן הקב"ה מנענע בראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך כי מלכותו ית' אתנו בגולה ושמו הגדול נקרא עלינו אבל במעט ברכה מפני הגלות וארץ העמים וע"ז אנו מתפללין יהא שמו הגדול מבורך וז"ש אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך היינו שיאמרו זאת בקילוס והודאה כשיהיה שמו הגדול מבורך ומברכתו יבורך כל בית ישראל ויהיה זאת לקילוס. מה לו לאב שהגלה את בניו כי בבחינה זאת הגלות למסך מבדיל ולבחינה זו אף שאין מגיע לשם פגמי החטא כמש"נ אם חטאת מה תפעל לו אעפ"כ השעשוע והפאר אשר התפאר בישראל בשעה שעשו רצונו ית' לנחת רוח הוא לו כטבע האב שמקבל נחת רוח משלימות בניו אבל עתה בשעת הגלות מה לו לאב כו' ואוי להם לבנים כו'. וע"ז התפלל נעים זמירות הושיענו כו' וקבצנו מן הגוים להודות לשם קדשך היינו שיתמלא ברכה להטיב לנו ואז נודה לשמך הטוב ועוד נזכה להשתבח בתהלתך כי ישיב לנו השבח והפאר שתתפאר בנו לעולם וזש"נ להשתבח בתהלתך והבן.