קרית ספר על משנה תורה, הלכות תמורה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה ד
ולד תמורת אשם ולד ולדן עד סוף העולם ירעו כדתנן פ' אלו קדשים תמורת אשם וולד תמור' וכו' ירעו ויפלו דמיו לנדבה ותמורת אשם וכו' ובין זכר בין נקבה תרעה דגמירי כל שבחטאת מתה באשם רועה ואם ילדה זכר התמורה לאחר שהקריב אשמו הוולד עצמו יקרב עולה כדאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת קודם כפרה אבל לאחר כפרה הוא עצמו קרב עולה אלא דסלקא בקשיא בגמרא משום דתני רב חנניה לסיועיה לרבי יהושע בן לוי וולד ראשון קרב וולד שני חשיבי דתמורה גופא קרי וולד הואיל ומכח אחר אתי. הפריש נקבה לאשמו וילדה תרעה היא ובנה שם במשנה המפריש נקבה לאשם תרעה וכו' ולעיל מיהא מתני' גבי מתני' דתמורה עולה אמר ר' יוסי ברבי חנינא ומודה רבי אליעזר במפריש נקבה לאשם דאין בנה קרב אשם דלא אמר אלא במפריש נקבה לעולה וילדה דיקרב עולה משום דאיכא שם עולה על אמו בעולת העוף אבל גבי אשם נקבה דליכא שם אשם על אמו מודה דאין בנה קרב ולהכי ירעו ויביא בדמי שניהם אשמו ואם כבר הקריב אשמו יפלו דמיהן לנדבה כדתנן גבי מפריש נקבה לאשם. הפריש נקבה לעולתו וילדה אף על פי שילדה זכר ירעה ויביא בדמי עולה כרבנן דפליגי ארבי אליעזר במתניתין יפלו לנדבה הוא שיתן המעות כשנפדות ומקריבין מהן עולות נדבה ונסכים משל ציבור ואינם טעונים סמיכה ומקום שנאמר יקרב הוא עולה או יביא בדמיו עולה טעון סמיכה ונסכים משלו כדא' התם.