קרית ספר על משנה תורה, הלכות תמורה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה ב
ולד החטאת ימות ואין צריך לומר וולד התמורה פרק וולד חטאת דתמורה ומעילה במשנה חמש חטאות מתות וולד חטאת ותמורת חטאת וכו' ואסיקנא דהוו הלכתא כדאמ' לעיל ולד תמורה הוי בכלל ולד חטאת דוולד חטאת להכי מתה שהרי אינה ראויה לכפרה שלא הפריש' מתחלה לכך והוא הדין נמי בוולד תמורה מהאי טעמא. השוחט את החטאת ומצא בה בן שמנה חי הרי זו נאכלת כבשר החטאת שוולדי קדשים במעי אמן הן קדושים ונראה דהיינו כשהיתה מעוברת כשהקדישה לחטאת דלא חשיב וולד חטאת הואיל והפרישה מעוברת דדעתיה נמי אוולד דעובר ירך אמו הואי ואפילו ילדו א"ר יוחנן רצה מתכפר בה רצה בוולדה מהאי טעמ' דלא איקרי ולד חטאת כדא' פ' התודה.