קרית ספר על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ז · הלכה ב
תבעו בקנס וכפר ונשבע פטור דכיון דאי אודי לא מחייב לשלומי כדילפינן בדוכתא כי כפר נמי לאו ממונא כפר וקרא כתיב והיה כי יחטא וגו' והשיב את הגזלה והאי לאו בת השבה היא דכיון דאי הודה פטור כדאמרינן וחייב משום שבועת ביטוי שהרי נשבע על שקר. וכן תבעו קרקע או עבד או שטר אף על פי שאם הודה משלם מה שכפר פטור משבועת הפקדון אם נשבע דכתיב בפקדון או בתשומת יד וגו' וכחש בעמיתו כלל בפקדון או בתשומת יד או בגזל פרט או מכל אשר ישבע עליו חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה פרט מפורש דבר מטלטל וגופו ממון אף כל דבר מטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאין מטלטל יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם לרשת אחוזה כאחוזה יצאו שטרות שאף ע"פ שמטלטלים אין גופן ממון וחייב בשבועת ביטוי דהא נשבע על שקר.