קרית ספר על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ז · הלכה א
כל הכופר ממון ונשבע או שהשביעו התובע וכפר חייב בשבועת הפקדון כדכתיב וכחש בעמיתו בפקדון וגו' ונשבע על שקר וגו' והביא את אשמו וגו' ואע"פ שלא ענה אמן חייב שכפירתו אחר שהשביעו התובע כעניית אמן הוא. ומושבע מפי אחרים בפקדון ילפינן לה משבועת העדות בג"ש דתחטא תחטא מה שבועת העדות מושבע מפי אחרים כדכתיב ושמעה קול אלה וגו' שבועת הפקדון מושבע מפי אחרים חייב ואע"ג דהתם בעינן שנשבע מפי אחרים בב"ד כדכתיב אם לא יגיד במקום שאלו היה מגיד היה מועיל אמרינן דון מינה ואוקי באתרא דון מינה כדילפינן בג"ש ואוקי באתרא כלומר לאחר שהבאתו למושבע מפי אחרים לכלל שבועת הפקדון העמידהו כמשפט הכתוב בו מה מפי עצמו דכתיב ונשבע על שקר דמשמע מפי עצמו הוי בין בב"ד בין שלא בב"ד כדכתיב וכחש בעמיתו כל דהו אפילו שלא בב"ד אף מפי אחרים שהבאת לו ממקום אחר הוי בין בב"ד בין שלא בב"ד ומה מפי אחרים דעדות אף על פי שלא ענה אמן חייב דהא ושמעה קול אלה כתיב ואם לא יגיד וגו' דמשמע דכיון שאינו מגיד אלא שאומר איני יודע לך עדות חייב ה"נ מפי אחרים דפקדון דילפינן מעדות אע"פ שלא ענה אמן דכפירתו אחר שבועת התובע הויא כעניית אמן וכדאמרינן.